1. נתחיל מההתחלה: אמזון היא חתיכת ענק להילחם בו. נכון להיום היא שולטת בכ-38% מנתח האי-קומרס האמריקאי. תעשיית המסחר האלקטרוני צפויה עוד לצמוח בכ-1.3 טריליון דולר עד 2025, והנתח של וולמארט בתעשייה הזאת, לשם השוואה, הוא 6.3% בלבד.
2. ומצד שני – קשה מאוד לזלזל בוולמארט. רשת היפר-מרקטים מוכרי-כל שהפכה, מאז הוקמה בשנות ה-60 בארקנסו, לא רק לרשת הקמעונאית עם ההכנסות הגבוהות ביותר בארה"ב אלא לחברה המסחרית הגדולה בעולם במונחי הכנסות (כ-570 מיליארד דולר בשנה) ולמעסיק הפרטי הגדול בעולם (עם כ-2.2 מיליון עובדים).
3. כמו בנדל"ן, הנכס המרכזי של וולמארט הוא הלוקיישן. החברה מרושתת ביותר מ-10,500 נקודות מכירה (חלקן מחוץ לארה"ב – בקנדה, מקסיקו ועוד), ואין כמעט אמריקאי שאין לו סניף וולמארט במרחק של פחות מעשרה מייל מהבית. הנוכחות הפיזית הזאת היא משמעותית גם בזירת האון ליין – כיוון שהסניפים הזמינים יכולים להפוך בקלות למרכזי אריזה, חלוקה והפצה יעילים ביותר.
4. וולמארט נכנסת לשוק באיחור, אבל עם אמון אדיר של הצרכנים. אמנם רק לפני חמש שנים בערך, החלו המאמצים של הקמעונאית בזירה האלקטרונית להיות משמעותיים, אבל היא מביאה איתה נדוניה של לקוחות שרגילים לקנות בה הכל, למצוא בה הכל, ושבאופן מסורתי מרוצים מהסחורה בה. הזמינות הלוגיסטית של החנויות – שחלקן הפכו למרכזי אריזה ושילוח וההיכרות עם הצרכנים והרגלי הקנייה שלהם, הם לא משהו שאפשר לזלזל בו.
5. גם למוכרים יש סיבות לעבור לוולמארט. החברה מאשרת לצדדים שלישיים למכור דרכה ברווחיות גבוהה יותר מאשר אמזון, ודורשת מהם פחות הוצאות על פרסום ולוגיסטיקה. אחרי כל זה, היא גם יכולה לצ'פר אותם בנוכחות על המדפים בסניפים הפיזיים.
6. ובסופו של דבר, יש הרבה משקל גם לקשיש שצריך רק חלב. וולאמרט נשענת על בסיס איתן של הזמנת מוצרי מכולת – וזו יכולת שהיא ממשיכה לפתח בלי הפסקה. נכון להיום לקוחותיה יכולים לקבל משלוחים תוך שעתיים, משלוחים קלים על רחפן ואפילו משלוחים שמגיעים עד המקרר – על ידי עובדים ותיקים ואמינים שמקבלים גישה לבית ונכנסים לסדר את המצרכים במקום. למקום הזה, אמזון מתקשה מאוד להיכנס כרגע. איך ייראה השוק הזה בעוד שנתיים? נצטרך לעקוב.
התרעות פיקוד העורף