אמירה ידועה היא כי חול הוא לא רק חול, אלא בפועל שווה זהב. אך מה לעשות ומחירי הנדל"ן בישראל מרקיעים שחקים וקשה מאוד למצוא היום פיסת קרקע במיקום אטרקטיבי במחיר שפוי, אלא אם כן מדובר בקרקע חקלאית. אולם בנקודה הזו צריך להוסיף כוכבית.
בשנים האחרונות שמענו על לא מעט קבוצות יזמים שיצאו בקמפיינים גדולים של פרסום, עם הבטחה להשקעה בטוחה בזכות רכישה של קרקע חקלאית. בפועל רבים ממי שקפצו על המציאה נפלו בפח מאחר ואותן קרקעות לא היו בכלל מיועדות לבנייה עליהן. היכן מסתתר לו הקאץ'? בואו נעשה סדר בדברים.
קרקע חקלאית שהמדינה הקצתה אך ורק למטרות חקלאיות כאלה ואחרות ואין שום אפשרות לבנות על הקרקע הזו מבני ציבור או בניינים למגורים, היא קרקע לא רווחית עבור משקיעי הנדל"ן.
הדברים נכונים גם בכל הנוגע לקרקע חקלאית שדווקא כן מיועדת לבנייה עתידית, אך נכון להיום היא לא קיבלה את אישור ההפשרה כיוון שלא קודמה על ידי הגופים האחראים על כך. לכן הרווח במקרה הזה עבור המשקיעים הוא עתידי וספקולטיבי בלבד.
ישנה אפשרות שלישית, של קרקע חקלאית שהוועדה הארצית לתכנון ולבנייה (ותמ"ל) קבעה מפורשות על תחילת תהליך שינוי הייעוד שלה מחקלאית למגורים, וזו הקרקע שצריכה לקרוץ למשקיעים השונים.
כמו כן, החל מהרגע הראשון ועד לסיום ההליך, בסמל נדל"ן דואגים כי כל פעולה תהיה ברורה ומובנת לרוכש הפרטי. לכן כבר ברגע הראשון בו הרוכש מגלה התעניינות ומבקש לצאת לדרך, אנשי החברה מציגים בפניו אונליין את האתר של המנהל התכנון של ממשלת ישראל, ומראים לו כי החלקה המדוברת אכן קיבלה האישור של הוועדה הארצית להתחיל בתכנון ולבנייה לשינוי ייעוד, מקרקע מחקלאית למגורים.
מנגנון בטיחות נוסף שעומד בפני המשקיע הפרטי זו העובדה שהמשקיע מפקיד את כספי הרכישה שלו בחשבון נאמנות ייעודי שנפתח עבורו בבנק לאומי. ורק לאחר שהשם שלו נרשם על נסח הטאבו, מתקדמים אל השלבים הבאים.
התרעות פיקוד העורף