לא מעט צקצוקים נשמעו ברחובות העיר הלבנה לפני כמה שבועות, עת התפרסם אותו תחקיר מדובר של האקונומיסט, שקבע באופן חד וברור: תל אביב היא העיר היקרה בעולם. המקטרגים, כמובן, לא איחרו לפצוח במקהלה. זה עניין של מדיניות ממשלתית, אמרו. זו עירייה שלא אכפת לה מתושביה, התלוננו. זו התוצאה של קפיטליזם חסר מעצורים/ סוציאליזם מוגזם, קבעו.
כל זה נכון. לא בכדי הפכה תל אביב לעיר יקרה. הממשלה אכן התעלמה מיוקר המחייה שהולך ונהיה בלתי נסבל בעיר והעירייה אכן מטפחת בעיר תרבות של מגורי יוקרה, אשר משתלמת לה בסופו של דבר מבחינת מיסים אך עלולה לפגוע באזרח הקטן, במיוחד המוחלש. אולם כל אלה אינם אלמנטים חדשים, אלא בגדר מציאות הקיימת מזה עשורים בעיר - ואף במדינה. לכן, חשוב להסתכל על הגורמים שהביאו לתל אביב את התואר המפוקפק דווקא עכשיו, ובעיקר להבין: מה זה אומר בכלל
כמו כן, תל אביב משמשת היום אבן שואבת לאוכלוסייה גדולה בישראל, שלא רואה באף עיר אחרת תחליף למה שמספקת העיר הלבנה. לקנדים המעוניינים ב"חיי העיר הגדולה (Big city life)" יש בחירה בין טורונטו, מונטריאול וונקובר. הברזילאים יכולים לפזול לכיוון של סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, בלו הוריזונצ'ה ועוד עשרות "מגה ערים". לישראלים, אפעס, נשאר בעיקר את תל אביב. וזאת, בלי להזכיר מאפיינים של תל אביב, המושכים אליה ורק אליה אוכלוסיות מסוימות כגון הקהילה הגאה.
"תל אביב יותר יקרה ממקומות אחרים בישראל - כי שם נמצאות כל המשרות הטובות," הסביר פרופ' דן בן דוד ממכון שורש למחקר כלכלי-חברתי באוניברסיטת תל אביב, והוסיף כי זהו המרכז הכלכלי של ישראל, עם משרות הייטק המציעות משכורות גבוהות ומושכות כוח אדם איכותי מרחבי הארץ.
התרעות פיקוד העורף