ברקע המלחמה בין ישראל לחמאס והאיום החות'י על תנועת הספינות בים האדום ובים הערבי, השווי של הפאונד המצרי ביחס לדולר צנח ל-50 פאונד מצרי עבור דולר, ירידה של 40%. מכיוון שמצרים היא המדינה שמייבאת הכי הרבה חיטה בעולם, המשמעות היא הכפלת מחיר הלחם מה שעלול להוביל לגל מחאה גדול, בדומה לאלה שהובילו למהפכה במדינה ב-2011.
"הקומבינה" שרצתה לעשות מצרים עם החותים מתחת לאף של ישראל
היחסים בסכנה? נוכח המלחמה בעזה, הכלכלה במצרים על סף קריסה
מוקדם יותר היום (רביעי) הודיע הבנק המרכזי של מצרים כי יאפשר את קביעת שער החליפין על ידי השוק, מה שגרם ללירה לאבד יותר משליש מערכה בתוך דקות. מאז המשבר הכלכלי האחרון ב-2022, מצרים נקלעה לאינפלציה משתוללת שהגיעה לשיא של כמעט 40% באוגוסט האחרון. בניסיון לרסן את האינפלציה, הבנק המרכזי העלה את ריבית הפיקדונות העיקרית שלו בשש נקודות, לשיא של 27.25%.
הבנק המרכזי תיאר את המהלך כניסיון "להאיץ את תהליך ההידוק המוניטארי על מנת להאיץ את מסלול הדיסאינפלציה ולהבטיח ירידה באינפלציה הבסיסית". מצרים ניהלה מגעים עם קרן המטבע הבינלאומית על הגדלת הערך של מסגרת הלוואות בסך שלוש מיליארד דולר שכבר סוכם עם המלווה.
שער חליפין גמיש לחלוטין ומדיניות מוניטרית הדוקה יותר היו בין התנאים שהציבה קרן המטבע הבינלאומית. לפני כן, מצרים כבר פיחתה את ערך המטבע שלה שלוש פעמים בשנים האחרונות. ראש ממשלת מצרים, מוסטפא מדבולי, אמר כי "נמשיך במדיניות של רציונליזציה של הוצאות הממשלה בשלב זה".
מצרים מכרה יותר מ-20 נכסים בבעלות המדינה, מבנקים ועד תחנות כוח ותחנות דלק, במטרה להבטיח מטבע חוץ. המכירות עלו לאחר התחלה איטית, כאשר מצרים הודיעה על יותר מ-2 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2023. השקעה גדולה חדשה עשויה להעניק לרשויות את החוסן הפיננסי הדרוש לפיחות בערכה של הליש"ט מבלי להסתכן בפריצת יתר. אפשרות אחת כרוכה בעסקה עם אבו דאבי לרכישה ופיתוח של ראס אל-היקמה, בחוף הצפוני במצרים - פרויקט שמוערך בכ-22 מיליארד דולר.
עם זאת, אנליסטים תוהים האם ציר הזמן הארוך הפוטנציאלי לעסקה כלשהי יכול "להניב יתרונות מיידיים" למצרים, במיוחד מכיוון שגודל ההשקעה הזרה הישירה שהמדינה עשויה לקבל כתוצאה מכך אינו ברור. עם זאת, ייתכן שהממשלה מכינה את האוכלוסייה לעלייה באינפלציה. ביום רביעי שעבר היא הודיעה על העלאה של 50% בשכר המינימום לעובדי המדינה החל ממרץ. זה חלק מחבילת הגנה חברתית רחבה יותר שלפי הרשויות אומרות ששווה כ-180 מיליארד לירות מצריות (5.8 מיליארד דולר), אם כי הן לא ציינו מסגרת זמן.
פארוק סוסה, כלכלן בחברת ההשקעות גולדמן זאקס, אמר כי מצרים עשויה לאפשר גמישות רבה יותר תוך המשך "ניהול שער החליפין הרשמי בעתיד הנראה לעין". הביקוש למטבע קשה נותר גבוה בתקופה שבה למערכת הבנקאית אין נזילות מספקת במטבע חוץ. "כדי להתגבר על האתגרים הללו, אנו מאמינים כי יש צורך בהידוק מדיניות נוסף, והמגזר הרשמי חייב לבנות עתודות נאותות של נזילות במטבע חוץ לפני כל ניסיון לאחד את שער החליפין באמצעות פיחות במטבע", הוסיף.