"למשל השירותים שמספקת הממשלה, כי הם דיברו על חשמל, מים ודברים נוספים שכדאי אולי להקפיא. אחד הדברים הגרועים ביותר שממשלה יכולה לעשות זה להעמיד פנים שמחירי החשמל או המים מוקפאים", הוסיף.
כנשאל על הצעתו של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, להפחית את המע"מ על מוצרי מזון או לעשות אותו דיפרנציאלי, השיב: "זה מסוג ההצעות שלא רק שהן לא תורמות להפחתת יוקר המחיה, אלא הן רק מפחיתות את היעילות במשק ופוגעות בציבור וגורמות להעלמות מיסים. מע"מ דיפרנציאלי יש לנו בהרבה מדינות באירופה מסיבות היסטוריות".
עוד טען: "מי שאמור לטפל באינפלציה בטווח הקצר זה בכלל לא הממשלה, זה בנק ישראל. בנק ישראל העלה את הריבית בצורה משמעותית בשנה האחרונה, בדיעבד אפשר להגיד שהוא לא העלה את זה מספיק מהר. אותו דבר קיים גם בארה"ב וגם בבריטניה, וגם באירופה. הבנקים המרכזיים בעולם וגם בארץ כנראה התעוררו קצת מאוחר מדי והעלו את הריבית בקצב איטי מדי, לפחות בדיעבד, ואז זה ייקח יותר זמן עד שהאינפלציה תתכנס ליעד".
"אבל בנק ישראל הוא בעצם גורם המדיניות מספר אחת שאמור לטפל באינפלציה בטווח הקצר. זה לא אומר שלממשלה אין תפקיד. בדרך כלל מה שהממשלה יכולה לעשות זה יותר תהליכים ארוכי טווח, למשל הפחתת רגולציה, פתיחת שוק המזון לייבוא, הקטנת קרטלים. הגדלת הגמישות בשוק העבודה, הקטנת רגולציה ודברים כאלה", הוסיף.
כמו כן, שראל הביע חשש בנוגע לכספים הקואליציוניים שהממשלה צפויה להעביר: "אני חושב שהנזק הוא הרבה יותר גדול מ־14 מיליארד. זה העלות לציבור בטווח המיידי, אבל הנזק בטווח הארוך של ההעברות האלה יהיה עצום. זה יפגע בצורה משמעותית בצמיחה, בתוצר לנפש, זה יגדיל את אי השוויון ויגדיל את נטל המס בעתיד".
עוד הוסיף: "אני חושב שאגף התקציבים פרסם לפני כשבועיים מסמך מאוד איכותי ומפורט שבו הוא מונה את כל התוצאות השליליות של העבירה הזאת כי היא גורמת לכך שגם רמת החינוך ורמת הפריון בהמשך, במיוחד של המגזר החלש במשק, החרדים, תיפגע עוד יותר. כתוצאה מכך, אי השוויון יגדל, גם העוני יגדל וגם שיעורי המס יצטרכו לעלות, מה שיגרום כמובן גם לתוצאות חברתיות מאוד לא רצויות בנוסף למחיר הכלכלי".
התרעות פיקוד העורף