"הרפורמה המשפטית טומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה כלכלית הרסנית, כפי שכל המוסדות הבינלאומיים מזהירים. הבטיחו רפורמה בהסכמה רחבה ואז עילת הסבירות אושרה ברוב של 64 נגד אפס. פעם נאמר שאנחנו אי של יציבות ואני חושש שנהפוך לאי של אי־יציבות", אומר ל"מעריב" המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן.
לדבריו, הרפורמה לא תשפיע על חוסנם של הבנקים: "לישראל כלכלה חזקה והמערכת הבנקאית איתנה. כשבחטיבת המחקר של בנק ישראל ובקרן המטבע מדברים על פוטנציאל פגיעה בצמיחה או צמיחה שלילית, הכלכלה תיפגע. סביבת הריבית ואינפלציה גבוהה עלולות לפגוע ברווחי הבנקים, למרות שהמערכת יציבה עם מרכיבי הון גבוהים. רווחיות הבנקים בעת הנוכחית גבוהה משמעותית ממה שהייתי מצפה בהתאם לפרופיל הסיכון. תשואה על ההון של 20% היא לא נורמלית להערכתי והיא לא תתקיים לאורך זמן".
אבידן הוסיף: "התשואה תרד לכ־15% בגלל שגלגול הריבית על הפיקדונות הרבה יותר גבוה. בעקבות הגידול ברמת הסיכון הבנקאית, ההפרשות להפסדי אשראי יגדלו ברבעון הנוכחי".
לדבריו, "בכהונתי כמפקח היו הצעות חוק שלא תמכתי בהן, כמו המעורבות של הכנסת בסגירת סניפים או קביעת עמלות מינימום במשכנתאות. זה לא היה נכון והתנגדתי לכך ופעלתי לפי ההבנה המקצועית שלי. אבל החלטתי שלא נכון לצאת למלחמת עולם, ובסופו של דבר נאלצתי להתיישר".
על נטישת מנהלי הבנקים בעקבות הגבלת שכר הבכירים הוא מוסיף: "אני לא רואה בעזיבת מנהלי בנקים תופעה נרחבת. אני מסכים ששכר הבנקאים יצר מצב של אנומליה. כמו שאין מקום למיסוי סקטוריאלי על הרווחים, אין מקום להתערבות בנושא השכר. יוזמת החקיקה במקור לא הייתה נכונה, אבל לבנקאים ניתנו מספר אזהרות לפני החקיקה. הבנקאים התבקשו להקטין את השכר, אבל הם לא עשו את זה. כרגע זה המצב הנתון וזה לא הזמן לשנות. חלק מהבנקאים אכן הגיעו אליי, והסברתי להם את מה שבדיוק אמרתי לך".
התרעות פיקוד העורף