אותות האזהרה של המהפכה המשפטית אינם ניכרים בדוחות הכספיים של הבנקים, שסיימו את הרבעון השני של 2023 ברווח כולל של 7.5 מיליארד שקל - לעומת 6 מיליארד שקל ברבעון הראשון. את המחצית הראשונה של 2023 הם סיימו ברווחי שיא של 13.6 מיליארד שקל. הבנקים חילקו דיווידנדים בהיקף שיא של 2.57 מיליארד שקל.
הגורם העיקרי לרווחים החריגים היו רווחי המימון הנובעים מעליית הריבית במשק. הגידול בהפרשות להפסדי אשראי לא העיב על התוצאות.
בנק לאומי שבניהול חנן פרידמן הרוויח ברבעון השני 2.45 מיליארד שקל - גידול של 23% בהשוואה לתקופה המקבילה. במחצית 2023 הרוויח הבנק 3.43 מיליארד שקל - ירידה של 4.6%. הירידה מיוחסת למחיקת כמיליארד שקל מהשקעות בנשיונל ואלי ברבעון הראשון.
ברבעון השני גדל שווי השוק של אחזקת לאומי בבנק ל־2.6 מיליארדי שקל, לאור עלייה של 40% במניה. הדירקטוריון אישר חלוקת דיווידנד של 736 מיליון שקל ורכישת מניות בהיקף 300 מיליון שקל. פיקדונות הלקוחות הפרטיים גדלו ב־5% ל־166 מיליארד שקל, בזכות הריבית הגבוהה.
ההפרשות לחובות בעייתיים גדלו מ־126 מיליון שקל ל־318 מיליון שקל. המעבר לפיקדונות, בסכום הנאמד במערכת כולה ב־220 מיליארד שקל, הגדיל את רווחי הלקוחות ב־7.7 מיליארד שקל.
בנק מזרחי טפחות שבניהול משה לארי הרוויח ברבעון השני 1.4 מיליארד שקל - גידול של 32.8% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח במחצית 2023 גדל ב־25.3% ל־2.76 מיליארד שקל. הרווח מהווה תשואה של 22.2% על ההון העצמי העומד על 25.8 מיליארד שקל.
מדובר בתשואה הגבוהה ביותר והרווחיות הטובה במערכת הבנקאית. הבנק יחלק דיווידנד של 489 מיליון שקל, המהווה 35% מהרווח הרבעוני. הכנסות המימון זינקו הרבעון ב־41.3% ל־2.96 מיליארד שקל.
במחצית השנה המריאו הכנסות המימון ב־50% ל־5.9 מיליארד שקל. ההוצאות להפסדי אשראי גדלו מ־186 מיליון שקל ל־474 מיליון שקל.
רווחי הבנק הבינלאומי שבניהול אלי כהן, שהחליף את סמדר ברבר צדיק, זינקו ברבעון השני ב־71.6% ל־587 מיליון שקל. במחצית 2023 גדל הרווח ב־83.4% ל־1.22 מיליארד שקל, והרווח מהווה תשואה של 22.6% על ההון שהסתכם ב־11 מיליארד שקל.
זו התשואה הגבוהה ביותר בבנקים. הפיקדונות גדלו ב־8.8% ל־179 מיליארד שקל בגלל מעבר לקוחות, בזכות הריבית הגבוהה. הדירקטוריון החליט על מדיניות שמרנית, ולמרות הריבית הגבוהה - יחולק דיווידנד של 220 מיליון שקל.