"בגילי אני לא מפחד מכלום": שר התיירות חיים כץ על התקשורת הישראלית

כשחבריו לממשלה זינקו לעבר כל מצלמה ומיקרופון שנקלעו בדרכם, ישבו באולפנים, נאמו, תקפו וצייצו את עצמם לדעת, שר התיירות חיים כץ שתק. יו"ר מרכז הליכוד ואחד האנשים החזקים ביותר במפלגה, מהפוליטיקאים היותר משופשפים שיש, בחר לשמור על פרופיל נמוך והעדיף יותר לעבוד ופחות לדבר.

הוא אומר שעד עכשיו לא שבר את השתיקה שגזר על עצמו, בגלל סיבה אחת: הרעל. "אני לא רוצה לדבר", הוא אומר, "תשמעי, אני רואה את המגמה, קורא את 'דה מרקר', מסתכל על מה שכתוב, בואי, אני רואה רעל. טיפת רעל ועוד טיפת רעל, עד שזה ממלא לך את הגוף. מה אני צריך את זה. וואלה, אני אעשה טוב וזהו".

"עזבי, אני לא רוצה את זה".

"בגילי ממה אני מפחד? אני לא פוחד מכלום. בסוף השנה אהיה בן 76. ברוך השם הילדים שלי מסודרים בזכות עצמם, כי יש להם את היכולות. אני מסודר, לא קרה כלום. הממשלה הזאת תמלא את ימיה. אני בטוח. כי כל ערוצי התקשורת עושים את העבודה. כל סקר שאנחנו פחות מ־61 גורם לזה שנישאר עד סוף הקדנציה. אין תיירים יפנים. הם היו עושים חרקירי. אנחנו לא".

כשנכנס למשרד התיירות גילה שאין לשר לשכה בתל אביב. הוא אומר שעשה חישוב מתמטי בסיסי והבין שהרבה יותר זול לקיים את הפגישות שלו בטרקלין העסקים במלון כפר המכביה, במקום לשכור לשכה קבועה עם הוצאות גבוהות, אז אנחנו נפגשים שם בתשע וחצי בבוקר. הבופה הצנוע פרוס, מכונת הקפה חמה, הצוות הצעיר שלו דואג לכל צרכיו וכץ יושב באולם הריק ליד אחד השולחנות, עם ערימה של דפים מודפסים ביד ושוטף אותי בנתונים.

"אני מגיע מהתעשייה האווירית, מעבודה מסודרת עם אבני דרך, יש מסלול קבוע. אני רוצה להיות מדיד. כל יום אני מקבל דוח", הוא מניף את הדפים המודפסים, מפריע לי אם הנתונים שאני מקבל ואחרים מקבלים הם לא אותו הדבר".

"לא מדבר על אחרים. אני רוצה לדעת את האמת, כי ככה אני יכול לתקן מה שרע ולנסות לשפר את מה שטוב. ביקשתי שלושה נתונים בדוח על כניסת התיירים: המצב היומי, סכימת תיירים נכנסים מ־1 בינואר עד אותו יום, 2018 ו־2019, בתקופה המקבילה. ואני יכול להגיד שאנחנו כבר במצב של 2018, ו־300 אלף פחות מ־2019, וזה נכון לאתמול. זה כשמוציאים את רוסיה, אוקראינה וסין. אמא שלי אמרה שיש מסבירים ויש מצליחים. ברגע שאני מסביר לך למה לא הצלחתי, נכשלתי. אבל הסיבה אובייקטיבית".

"בגלל המלחמה באוקראינה ירד מספר התיירים משם ומרוסיה, וסין פתחה רק באפריל את השערים ורק ל־60 מדינות נבחרות, כשישראל לא הייתה כלולה בהן. הגעתי לארוחת ערב עם השגריר הסיני עם הטבלאות האלה, וביקשתי ממנו להכניס את ישראל לרשימה. הוא הבטיח שיעבוד על זה ולפני חודש נכנסנו אליה".

"זה לא נכון. זול פה עכשיו בגלל שהמטבע ירד ב־14%".

"ויש פה תיירות נכנסת ותיירות פנים, התיירות היא מדהימה, למרות המדיה והמצב הביטחוני, אנשים מגיעים. נפגשנו עם שלושה סוכנים אוונגליסטים שמביאים לכאן 40 אלף צליינים בכל שנה. שאלתי אותם, מה אתם צריכים ממני כדי להכפיל את הכמות. את יודעת מה הם אמרו? להכפיל את כמות החדרים. הם מחפשים חדרים בירושלים ובטבריה".

"הם לא הולכים לטבריה, אלא לכפר נחום. יש לנו מצגת להשקעות בטבריה, טיילת לאורך החוף, הקמת חופים ציבוריים, במקום החופים שהשתלטו עליהם, עלות של 800 מיליון שקלים. אני רוצה להראות אותה לביבי".

"יש לתוכנית סיכוי כי היא רצינית. אני רוצה לעשות בעצמי מסלול של תייר נוצרי, כדי לראות את מה שהוא רואה, לבדוק אם יש מספיק שירותי נשים, לדאוג למצללות, לוודא איפה בדיוק צריך להשקיע את הכסף. אני רוצה להבין מה קורה בגשר אלנבי ובמעברים אחרים. יש מקומות שצריך לטפל בהם דחוף. אני רואה, למשל, שבתיירים מהולנד ירדנו בשליש, פולין ירדה בשליש, כישלון. אירופה זה. קראתי למנהל שיווק, יהיה סדר".

"80% מהתיירות באים על דת".

"כשהייתי באמריקה ניגש אליי בחור הודי ושאל אם הוא יכול לבוא למשרד שלי בארץ. לא לקחתי אותו ברצינות, ואחרי שלושה שבועות הוא הגיע. מסתבר שהבן אדם הוא איש עסקים עם שתי דירות מחוברות בגן העיר. השקיע פה עשרות מיליונים, אבל אין לו ויזה. כשביקש אחת, אמרו לו שיתגייר. איש עסקים כזה, כדי לקבל ויזה, צריך להפקיד את הדרכון שלו לחודש. לא יכול לצאת לשום מקום.

"פניתי לשלטונות. אמרתי שאני רוצה להתחיל את הפיילוט של הוויזה האלקטרונית בהודו, למרות הקשיים, עלינו ב־20% בכניסת תיירים, כי יש פה פוטנציאל ענק. אמרו לי, בסוף השנה זה יהיה. אמרתי, אני לא יודע מה זה סוף השנה. ב־21 בדצמבר יש לי יומולדת, תנו לי את זה מתנה ליומולדת. ואז קפץ משה ארבל, 'לי יש ב־ 26'. אמרתי, שיהיה ביום הולדת שלו. בדצמבר הקרוב זה יוצר לדרך".

"ל־78% מאלה שמגיעים הנה בגלל הדת, יוקר המחיה לא משחק. מה שחשוב זה, שלפיליפינים אין טיסה ישירה, ובכל זאת הם מוצאים את הדרכים להגיע לכאן. כל יום מגיעים לכאן 208 פיליפינים, שזה 737 מלא".

"באים אליי בטענות שאני לא מסבסד את אילת".

"אני לא רואה טלוויזיה. מעדיף לשבת על המרפסת ולראות ספורט".

לאילת נגיע עוד מעט, אבל עוד קודם, אפשר לזקוף לזכותו של כץ השגת תוספת תקציב של 650 מיליון שקל לתקציב משרד התיירות, שרובו כבר נמצא אצלו ביד, הרבה לפני המתוכנן, מה שנותן לו את היכולת להתחיל לעבוד.

טוסקנה באיו"ש

ויש לו תוכניות סדורות: יעד של כניסת 7 מיליון תיירים ב־2030, וכדי להגיע לשם ולבנות תשתיות מתאימות - קיצור הליכי בירוקרטיה בבינוי מלונות, האצת הבנייה, הגבהת בתי מלון באילת והוספת כ־4,000 חדרי מלון חדשים, כשב־2023 ייכנסו למעלה מארבעה מיליון תיירים. הפיכת איו"ש לטוסקנה, עם שתי החלטות ממשלה שכבר עברו - פתיחת הגן הלאומי בסבסטיה ומניעת הרס עתיקות. הפעלת מתחמי גלאמפינג במחיר שווה לכל נפש, הסרת חסמים בכניסה וביציאה מהארץ וקידום רפורמה בביקורת הגבולות.

"אני בא לעבוד. את שואלת אותי למה הפסקתי לממן את הטיסות לרמון? כי ישראלים טסו לאילת ומשם לחו"ל בטיסות המשך יותר זולות, או לעקבה. אני מוכן לסבסד חבילות של שני לילות פלוס לאילת. נפגשתי עם אחד מבעלי המלונות באילת. הוא אמר לי, אתה יודע כמה עולים העובדים והארנונה? עניתי, אני רואה את הדוחות שלך בחברה הציבורית, את המאזנים, והרווחיות. מה אתה מספר לי סיפורים? אתה מרוויח יפה מאוד.

"הבן שלי הוא יו"ר ועד התעשייה האווירית. הוא מוציא בחודש הבא עשרה מטוסים לבטומי, כי הוא מקבל חוויית דיוטי פרי, חו"ל עם חצי פנסיון והעברות לשדה בשלושת רבעי מחיר של לינה באילת".

"הם יורידו כי לא תהיה להם ברירה. כרגע הם לא מורידים, כי הם יכולים. ביולי־אוגוסט תפוסת התיירים באילת ירדה ב־20% ואם גם החורף יידפק להם, המחירים יירדו לרמה של הקורונה. הם חייבים להבין שהם צריכים להרוויח, עיני לא צרה, אבל במידה, לאתגר את האזרח הישראלי. אם טיסה מחיפה לפאפוס עולה 90 דולר, למה לבוא לאילת? המלונות חייבים לראות איך הם הופכים לאטרקטיביים. גם הצימרים קיבלו מכה.

"אני רוצה ללכת לגלמפינגים. זה יעלה 800־1,000 שקלים למשפחה, זה גם לא זול. התחרות תאלץ את המלונות להוריד מחירים. שחררנו תוכנית באילת, שתאפשר להגביה את המלונות בחוף הצפוני משמונה ל־20 קומות".

מתנגד לפטור מוויזה

"הפתיחה של מדינת ישראל ל־150 אלף פלסטינים עם דרכון אמריקאי שיסתובבו פה, והעומס שזה יוסיף על השב"כ והמשטרה, לא שווה את זה. במבחן עלות תועלת - הנזק שייגרם גדול מדי".

"אין השפעה לרפורמה. התקשורת רוצה להראות שהרפורמה עושה משהו, שהיא גרמה לירידה בשוק ההון".

"קרה. התקשורת גרמה לירידה בשוק ההון, עם הרעל וההפגנות. שוק הון הוא שוק של ציפיות. הכסף שיצא מהמדינה מצחיק. הבעיה היא ששוק ההון היום ישן. שוק של 700 מיליון זה לא שוק. שוק ההון הוא המראה של מדינת ישראל. 700 זה לא מחזור".

"אני בן לניצולי שואה ששרדו את אושוויץ, לשניהם היו מספרים ביד. כשעומדת מולי מפגינה ואומרת, אתה רצחת שישה מיליון, עם שלט ביד, מה את רוצה שאני אגיד? שאני רואה את הזעם בעיניים, את המפגשים, הם לא באים לדו־שיח, לא באים להקשיב, כי אם הם היו באים להקשיב הייתי בא לדבר איתם. זה לא רפורמה. הם רוצים שביבי ילך הביתה. הם לא מקבלים את תוצאות הבחירות.

"אותם אלה שלא הולכים לצבא, בגללם מחר גם אחרים לא ילכו. גם הצד השני. אני יושב בבית ויש מלחמה וקוראים לו לצו שמונה. ואני אומר לו, אתה לא הולך. אני רוצה אותך חי. שילך הצפונבון הזה, שילך הטייס. לא הולך. למה הם פחות חשובים, הדם שלהם פחות סמוק? גם להם מותר. אנחנו חוצים פה קווים אדומים.

"אם מותר לסגור את קפלן לשלוש שעות, אני רוצה לעשות שם אספת הסברה, במקום לשכור אולם. אני אעמוד על גשר יהודית עם מערכת הגברה, והם יעמדו למטה. אני הייתי יו"ר ארגון עובדים בתקופות הכי קשות, כשסגרו את הלביא ופיטרו 8,000 איש בארבע שנים. הייתי בהפגנות. הייתי שם. אבל כשאתה נכנס לבתים ומפרק. תארי לעצמך אני דופק בדלת שלך בלילה ומפעיל זמבורה. מה את עושה? המשטרה לא באה, מותר לו. ולמחרת אני בא באחת וחצי, בשתיים, מה את עושה?".

"את יודעת מתי הקו נחצה, אמרתי למוטי גילת, תקשיב. אני פוליטיקאי מזן אחד. זה שלא נותנים לנו להיות בוועדות בכנסת. הם עלו לשלטון, אלה תוצאות הבחירות והם היו צריכים לשלוט. אי אפשר לנצח יו"ר ועדה בכנסת. הוא קובע לו"ז, עושה רוויזיות. הם החליטו שלא נהיה בוועדות שמגיע לנו. מפה זה התגלגל. כשיש לך קיר בטון, תדפקי את הראש, לא יקרה כלום. אבל אם יהיה סדק, הוא ייפול. הם עשו סדק בדמוקרטיה, והתקשורת גיבתה אותם, והפסדנו בבית משפט, שאמר, אנחנו לא מתערבים בעבודת הכנסת".

"לא חשבתי על זה".

"לא יודע. תראי, את יודעת מה אומרים על בג"ץ? בית הדין גבוה לצדק ונמוך ביושר. שלא נגיע לשם. אני יכול להגיד שגלי בהרב מיארה היא לא שחקנית".

"כשמנדלבליט הגיש את כתב האישום נגד נתניהו, הוא הגיע לישיבות ממשלה והתנהג כיועץ משפטי. היא לא מגיעה לישיבות ממשלה, לכן היא לא שחקנית ולא יכולה להיות היועצת המשפטית".

"היא צריכה לשבת בישיבות ממשלה. היא הייתה אולי בשלוש ישיבות מתוך 40. זה לא תקין. אני לא נכנס בכלל להחלטות שלה, היא פשוט לא עושה את העבודה. אני בא מארגון עובדים ומבין בזה".