בצל המלחמה: נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר היום (שני) בתגובה לשאלת גל"צ כי "יש לבדוק מחדש את כל ההוצאות הלא נחוצות בתקציב המדינה". כמו כן, הוסיף: "כולל סגירת משרדי ממשלה מיותרים".
קודם לכן כאמור, הכריזה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כי החליטה להותיר את הריבית במשק ללא שינוי על 4.75%. לאחר ההחלטה מסר הנגיד כי "הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. בתחומים מסוימים כגון חדשנות וטנכולוגיה אנו מובילים. הכלכלה הישראלית ידע להתאושש מתקופות קשות ולחזור לשגשג במהרה ואין לי ספק שכך יהיה גם הפעם. אנחנו מקיימים הערכות מצב שוטפות מתחילת האירוע ונוקטים עדי מדיניות בהתאם".
מרבית האנליסטים (כמו אלה של בלומברג) העריכו כי הריבית תישאר ללא שינוי. מצד אחד, הדולר שהמריא לשיאים חדשים, מה שעלול ללבות את האינפלציה, אך מצד שני - החולשה במשק. אני מהמעטים הסבורים שהריבית צריכה לרדת אפילו ב־0.25%. נכון שהדולר פוחת מאז המלחמה ב־5% (התייקרות מחירים תיאורטית של 0.5%), אבל הפיחות אינו חזות הכל.
לפי מודלים כלכליים נורמליים, פיחות הדולר אמור לייקר את מוצרי היבוא, ובראשם המכוניות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי אנרגיה וגם מחירי הסחורות. אולם מצב המלחמה הנוכחי אינו נורמלי, וסביר כי גלגול העלויות על הצרכן הסופי יהיה זניח אם בכלל.
יבואני מוצרי מזון וצריכה כמו דיפלומט ושטראוס כבר התחייבו שלא יעלו את המחירים בגלל המלחמה, וזאת למרות החלטות קודמות שלהם. יבואני המכוניות תקועים עם מלאי, ולקראת שנת הדגם החדשה (2024) כמעט אין קונים. יבואני מוצרי החשמל והאלקטרוניקה במצב קשה יותר.
כל זה אומר כי השפעת הדולר על התייקרות המחירים תהיה זניחה הפעם. גם הביקוש למוצרי היבוא ולמוצרי הצריכה בגלל המצב הוא נמוך. אם ניקח אלמנטים נוספים המשפיעים על המדד, כמו הדיור, הרי שהקבלנים מדווחים כי אין עסקאות, ובמחירים שיש - המחירים יורדים.