השפל בשוק הבנייה מעמיק, ועל כך מעידים נתוני היקף המשכנתאות שניתנו בבנקים במהלך אוקטובר. ההיקף עמד על 4.8 מיליארד שקל והוא הנמוך ביותר מבין חודשי השנה, למעט חודש אפריל שבו חל חג הפסח.
לשם השוואה, בחודש ספטמבר (שהוא חודש המדידה לפני מלחמת עזה), נלקחו משכנתאות בהיקף הגבוה ב־1.1 מיליארד שקל ואלה הסתכמו ב־5.9 מיליארד שקל. באוקטובר 2022 נלקחו משכנתאות בהיקף 5.8 מיליארד שקל.
על פי ההערכות, צפויה ירידה נוספת במשכנתאות גם בנובמבר, שכן המדידה באוקטובר מתייחסת לעסקאות שכבר היו בתהליך. הירידה בהיקף המשכנתאות שנלקחו משקפת את המשבר בשוק הדיור, ההאטה במכירת דירות והקשיים שאליהם נקלעו הקבלנים. על פי נתונים ראשונים של האוצר, היקף עסקאות מכירת דירות יעמוד על פחות מ־2,000.
הוא יהיה נמוך מהמכירות באפריל 2020 (2,100) בחודש הראשון של מגיפת הקורונה, וכן מהשפל של שנת 2000. נתוני האוצר מראים כי בספטמבר, החודש שלפני המלחמה, נמכרו 5,880 דירות, ירידה של 26% בהשוואה לספטמבר 2022.
השפל במשכנתאות ובמכירות יגרור את המשך ירידת מחירי הדיור ואלה ההערכות העולות מהדוחות הכספיים של בנק הפועלים שפורסמו השבוע. על פי המדד שפורסם בשבוע שעבר, מחירי הדיור ירדו לראשונה בסיכום השנתי ב־0.2%.
בנוסף, יותר ויותר קבלנים נקלעים למצוקת נזילות והצרות של חברת חנן מור הן דוגמה ספציפית אחת. קבלנים שמבקשים לממש נכסים נתקלים כעת בקשיים גדולים יותר. לאור זאת, הבנקים הגדילו ברבעון השלישי באופן משמעותי את היקף ההפרשות לחובות בעייתיים.
בנוסף לכל אלה, הריבית הגבוהה מהווה נטל לא רק על מקבלי המשכנתאות, אלא גם על הקבלנים. בריבית גבוהה, כדאיות קניית דירות להשקעה יורדת.
קבלנים הנהנים מנזילות פיננסי, אינם מסוגלים להתחיל בבנייה בגלל המחסור העצום בעובדים זרים, בעיקר פלסטינים. זוגות צעירים יושבים על הגדר בציפייה להמשך ירידת המחירים, ולכן משרדי המכירות מתרוקנים והולכים. עד להתייצבות השוק, הם מעדיפים לשכור דירות, אף שמחירי השכירות ירדו רק בשוליים.