אנחנו חיים במדינה למודת מלחמות ופיגועים, אבל גם מי שעברו כאן את רוב מלחמות ישראל יסכימו בוודאי שחרבות ברזל היא קשה ואכזרית באופן מיוחד, אולי מפני שרוב חלליה נפגעו בתוך בתיהם. ההתמודדויות שנאלצו משפחות רבות של אזרחים שנרצחו, של חללי צה"ל ושל נעדרים היו רבות ומורכבות עוד לפני שפגשו את נבכי הבירוקרטיה והחוק, ובנושא הזה מגיעה מילה טובה לכנסת ישראל, שהשכילה במהירות שיא שאינה אופיינית לה, להעביר מספר תיקונים בדיני משפחה שיקלו ולו במעט על מי שאיבדו את היקר להם מכל.
גילם הצעיר של נופלים ונעדרים רבים העלה סוגיות לא פשוטות בכל הנוגע לסטטוס הזכויות של בן או בת הזוג במקרה שבו עדיין אין נישואים כדת וכדין. עורכת הדין דלית יניב מסר מסבירה כי בימים אלה בפרט עולה חשיבות מעמד הידועים בציבור בישראל. "מדי יום לצערנו אנו מביאים לקבורה את טובי בנינו ובנותינו. חלקם היו נשואים והותירו אלמנות וילדים, חלקם תכננו חתונה ולא הגיעו אליה, חלקם היו במערכת יחסים ארוכה ומחייבת שטרם הבשילה ובעצם הותירו בן או בת זוג מאחור".
יניב מסר מסבירה כי אותה בת זוג לצורך העניין שלא התחתנה ואף טרם הספיקה לקבל הצעת נישואים, היא בעצם אלמנה ללא טבעת. "מערכת היחסים במקרה שכזה, למרות שאין אירוסים רשמיים או חתונה היא מערכת יחסים של ידועים בציבור. ומדוע חשוב כל כך כעת להגדיר את הסטטוס הזה באופן חוקי? מכיוון שרק בני משפחה מדרגה ראשונה יכולים לקבל מידע כלשהו לגבי יקיריהם. במלחמה הזו לצורך העניין, מידע שנוגע לשאלות כמו האם בן או בת הזוג נפגעו, נחטפו או נרצחו חלילה. מי שאינו או אינה מוגדרת כידועה בציבור, לא תקבל בדל מידע לגבי בן הזוג".
האם היו תוכניות להתגורר יחדיו? האם נעשה טקס זוגי מיוחד, גם במידה שלא נערכה חתונה כדת וכדין. האם יש הצעת נישואים או טבעת שהתקבלה? בהנחה ומתקיימות חלק מההנחות הללו הביטוח הלאומי מכיר בבן או בת הזוג כידועים בציבור, ועליהם חלים כל הדינים של זוג נשוי, במקרה חלילה של מוות".
אני מניחה שבעידן שבו הרשתות החברתיות תופסות נפח נרחב בחיינו יהיה קל יותר להוכיח את הסטטוס, במיוחד כשמדובר באנשים צעירים שלא ממהרים לקבל החלטות.
"בוודאי שכן. יש תמונות, יש הוכחות. מספיק שיש חוזה שכירות או כל מיני דברים שמיוחדים לזוג שנמצא במערכת יחסים מסוימת. אני כמובן לא מדברת על זוג שיוצא שלושה חודשים ועוד לא יודע מי נגד מי. אז מי הם ידועים בציבור? בני זוג שחיו יחד, חיו חיי משפחה והתגוררו תחת קורת גג אחת למרות שישנם מקרים מסוימים שבהם לא צריך גם לגור יחדיו שבעה ימים בשבוע באותו הבית על מנת שיוכרו כידועים בציבור. בדרך כלל זוגות שכאלה כבר מרגישים נשואים לכל דבר ועניין".
"התיקון לחוק בעצם מדבר על שוויון זכויות אצל להט"בים בנושאים הללו", מסבירה עו"ד יניב מסר, "בני זוג להט"בים מוכרים כבני זוג ידועים בציבור הנכנסים תחת מטריית משפחה מדרגה ראשונה. החוק המתוקן שעבר בקריאה ראשונה בכנסת בתחילת החודש בעצם אומר כי מוכר מי שהיה נשוי לנספה ביום מותו, וככלל זה שהתגורר עם הנספה והיה ידוע כבן זוגו.
המשמעות היא אדירה, והטייטל מעניק יכולת לבן או בת הזוג הלהט"בים לקבל מידע, קצבה, לרשת את בני הזוג, ובהנחה שהחוק יעבור גם בקריאה שנייה ושלישית, בני ובנות הזוג הלהט"בים יוכרו כאלמן או אלמנת צה"ל לצורך העניין. התיקון הזה כאמור מאוד חשוב לבני הקהילה שעד עתה בסוגיות הללו כמו בסוגיות אחרות נוספות הוגדרו כתלושים".
סוגיה נוספת שאינה חדשה ועלתה לכותרות בשנים האחרונות בהקשר של חללי צה"ל הינה סוגיית שאיבת זרע של נפטר. הסיפור של יהב וינר ושי לי עטרי מכפר עזה שבר את הלב של כולנו, במקרה זה מדובר בזוג נשוי כשעטרי עתרה במטרה להספיק ולשאוב זרע כדי להעניק אח או אחות נוספים לבתם התינוקת לאחר הירצחו של בעלה. "המלחמה הזו הציפה מחדש את המודעות לעניין שאיבת זרע מיקיר שנפטר. ולפי נתונים ממשרד הבריאות, מתחילת המלחמה הוגשו כ־42 בקשות לשאיבת זרע אחרי המוות על ידי בני משפחה, וזה המון".
"על פי ההנחיות של היועמ"ש, להורי הנפטר לא הייתה זכות לשאוב זרע עד היום, וכדי שהם כן יעשו זאת במקרים חריגים, הם היו צריכים לפנות לבית משפט שבמרבית המקרים ההליך המשפטי אפשר להם לשאוב את הזרע, אבל לא תמיד להשתמש בו אחר כך – בגלל סוגיית רצון המת, וכאן אנחנו נכנסים לנושא אחר מורכב וכאוב לא פחות".
גם במקרה של שאיבת זרע ממת, נוצר תיקון מהיר שראשיתו בהנחיה זמנית שניתנה לבתי החולים, המאפשרת להם לבצע הליך נטילת זרע מנפטר גם אם ההורים שלו דורשים זאת ולא בת הזוג. "זה ללא צורך לפנייה לבית משפט כפי שהיה נהוג עד היום, וזאת בשל ריבוי המתים והבקשות לכך. חשוב לומר כי שאיבת הזרע יכולה להתבצע בתוך חלון זמן מאוד מצומצם של 72 שעות ממועד הפטירה, ואין כל כך אפשרות להתמהמה עם ההחלטה".
למי שלא בקיא, ישנו מנגנון מסורבל לחלוקת עיזבון במקרה שבו כמה בני משפחה הולכים לעולמם ביחד, והצורך "להוכיח" מי נפטר קודם. עו"ד יניב מסר מסבירה כי ישנה משמעות לסדר הפטירה בקביעת היורשים. "אבל כמובן שבמקרה הנוכחי מבלי להיכנס לתיאורים, אי אפשר לקבוע כזה דבר. ותיקון החוק בהחלט בא להקל ולתקן את המנגנון המסורבל, ומאפשר לבני המשפחה לחסוך מעצמם את ההעמקה באירוע הקשה עוד יותר".
התרעות פיקוד העורף