היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים הסתכם בשנת 2023 בכ-390 מיליון שקל – גידול של כ-13% לעומת שנת 2022 ושיא בהיקף הנזקים לחקלאות הישראלית בשמונה השנים האחרונות. כך עולה היום (ראשון) מסיכום נתוני קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
האב ניצל בנס מנ"ט בצפון, בנו פונה בזעם לממשלה: "הלכה הפרנסה, כל הלול נהרס"
89% מהחקלאים מדווחים שנפגעו בעקבות המלחמה
על פי נתוני השירות המטאורולוגי, שנת 2023 הייתה אחת משלוש השנים החמות ביותר בישראל מאז החלו המדידות בשנת 1950. מסיכום נתוני 2023 עולה כי בשנה החולפת התקבלו ב"קנט" למעלה מ-12,200 דיווחים על נזקים לגידולים השונים. זאת לעומת כ-11 אלף שנת 2022. עיקר הנזק בשנה האחרונה נגרם כתוצאה מאירועי ברד, חום קיצוני, מחלות, אירועי גשם חזק במיוחד וסערה. במהלך השנה החולפת אירעו מספר אירועים קיצוניים שגרמו, בתקופה קצרה, לנזקים גדולים לגידולים החקלאיים.
בחברה מציינים כי כתוצאה מההתחממות הגלובאלית מדובר בתופעה שהולכת ומחמירה עם השנים, כאשר אירועים אקלימיים שנחשבו בעבר לקיצוניים - הופכים לתכופים ולעוצמתיים יותר. לקראת סוף ינואר ובתחילת פברואר התחוללה סופה חורפית עזה שהביאה לפגיעה בגידולים השונים, בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות.
בחול המועד פסח בחודש אפריל ירד ברד חריג לתקופה, שגרם לנזקים קשים לפריחה של הפירות המוקדמים. בכללם דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. בנוסף, גם כרמי היין נפגעו קשה.
בהמשך השנה, חודש יולי היה החודש החם ביותר מאז שהחלו המדידות, ובחודש אוגוסט התרחש גל חום קיצוני. גל החום גרם לתמותה של מאות אלפי עופות, בעיקר בלולים בצפון הארץ, ולפגיעה של נזקי חום בענפי פירות ובעיקר בגידולי תפוח ומנגו שהיו לקראת קטיף. זאת, כתוצאה ממכות שמש בפירות שגרמו לפסילת הפרי. בגידולי הירקות, נזקי החום גרמו לפגיעה בשתילים, למכות שמש בפרי ולבעיות בהפריה. עיקר הירקות שנפגעו היו אבטיח, מלון, פלפל, תירס ועגבניות לתעשיה. מהנתונים עולה עוד, כי את עיקר הנזק בשנה החולפת ספגו מגדלי הפירות ובכללם מגדלי הנקטרינה, התפוח והאפרסק.
עבור הנזקים לגידולי הפירות קנט תפצה את המגדלים בקרוב ל-130 מיליון שקלים. את מגדלי הירקות, ובכללם מגדלי העגבניות, המלפפון והאבטיח תפצה קנט בכ-79 מיליון שקל. נזקים גדולים נוספים נגרמו למגדלי האבוקדו (כ-21.5 מיליון שקל), מגדלי אגוזי האדמה (כ-16 מיליון שקל), מגדלי ההדרים (כ-14.5 מיליון שקל), גפן היין (כ-12 מיליון שקל) והכותנה (כ-11 מיליון שקל). ההתחממות הגלובלית פוגעת גם בבעלי החיים ובכלל זה להתפרצות מחלות ומזיקים שונים. כך שעבור נזקי שנת 2023 קנט תשלם למגדלי הלול, הבקר, הצאן והמדגה למעלה מ-70 מיליון שקל.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, המלחמה הוכיחה שוב את החשיבות הקריטית של החקלאות המקומית ואת היותם של החקלאים הישראלים החוסן הלאומי של מדינת ישראל: "משבר האקלים העולמי, וביתר שאת המלחמה, הוכיחו כי לא ניתן להסתמך על ייבוא" ציין תורג'מן, והוסיף כי "בשל משבר האקלים, מדינות שונות מגבילות ייצוא של תוצרת חקלאית משטחן. בנוסף מדינות, כמו טורקיה, הפכו לעויינות. לעומת זאת, מגדלי הגד"ש (גידולי שדה, ירקות ופלחה) והרפתנים בעוטף היו הראשונים לחזור לפעילות. הלולנים בצפון ממשיכים לספק תוצרת טרייה של ביצים, תחת מטחי מרגמות וטילי הנ"ט. מגדלי הפירות ממשיכים בפעילות, למרות המחסור העצום בעובדים. כל זאת על מנת שלכולנו תהיה תוצרת חקלאית טרייה וזמינה".