הממשלה אמורה לדון ביום חמישי בתקציב 2024, אלא אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחליט ברגע האחרון לדחות את הישיבה. תקציב 2024 מחייב טיפול בגירעון של 114 מיליארד שקל. כדי לחזור לתוואי הגירעון המקורי של 2024 יהיה צורך בקיצוץ של 67 מיליארד שקל. כבר ברור שזה לא יקרה, וכעת מדברים על טיפול תקציבי בסכום של 45 מיליארד שקל בלבד (יתרת הגירעון תטופל ב־2025). מתוך סכום זה ראש הממשלה מפנטז על "קופסה חוץ־תקציבית" של 30 מיליארד שקל שלא תחייב טיפול פיסקלי.
קופסאות מעין אלה הופעלו בתקופת הקורונה, וראש המועצה הכלכלית פרופ' אבי שמחון ממליץ לנתניהו להשתמש בזה גם כעת. אלא שהקורונה הייתה בעיה כלל עולמית שנעלמה בעקבות החיסונים. מלחמת עזה/חיזבאללה והוצאותיה לא ייעלמו לשום מקום. שנית, בקורונה הריבית העולמית הייתה אפסית, אבל כעת היא כבר מגיעה ל־4%־5% בשנה. מימון ההוצאות במקרה זה כרוך בהוצאה נוספת של כ־5 מיליארד שקל.
גם על סכום הקיצוץ הנוסף הנדרש, שכולו מדומה, נתניהו מסרב להחליט. סמוטריץ' מדבר על תוכנית לטיפול בסכום של כ־15־20 מיליארד שקל בגירעון. בעקבות פגישות עם הנגיד, יו"ר ההסתדרות וגורמים אחרים הוא הגיע לתובנות הבאות: העלאת המע"מ ב־1% בשנת 2025, ביטול הפטור ממע"מ לתיירים, ביטול נקודת זיכוי נוספת להורים לילדים בגיל 0־3, ביטול סבסוד הבלו על פחם, העמקת הגבייה ועוד סיסמאות של התייעלות. בצד צמצום הוצאות הממשלה, עדיין לא גובשה תוכנית סופית.
אלא שההוצאות האמיתיות לא טופלו. יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד מסרב לוותר בגלל אדישות הממשלה על הפעימה הנוספת בשכר במגזר הציבורי, ולגבי שנת 2025 הוא אמר משהו כמו "נחיה ונראה". סמוטריץ' גם לא ייגע בפטור ממע"מ על קניות באינטרנט באתרי חו"ל, בביטול הפטור מהכנסות משכר דירה ועוד. זאת ועוד, האפשרות לבטל השנה מנגנוני הצמדה בהכנסות המרביות, שאמורה הייתה להתקבל עד 1 בינואר, הוחמצה.
גם את ההמלצות המקילות נתניהו מסרב לקבל. הוא רואה באופק בחירות ובוחר בפופוליזם. ראש הממשלה עושה הכל לברוח מבשורה. את המחיר נשלם כולנו גם השנה (בעקבות הורדת דירוג האשראי), ובוודאי ב־2025, עת יופעלו הגזירות.