בנק ישראל הרוויח מפיחות השקל לעומת הדולר וכן מהשקעה במניות סכום הנאמד ב-16.8 מיליארד דולר. כך עולה מדוח בנק ישראל בנוגע לניהול יתרות המטבע שפורסם אתמול על ידי ד"ר גולן בניטה. לבנק ישראל אין אינטרס לרשום "רווחים דולריים" מדומים אלא לשמור על יציבות שער החליפין.
עם פרוץ המלחמה, הפעיל בנק ישראל תוכנית למכירת מטבע חוץ שסייעה לייצובו של הדולר ושל השווקים הפיננסים. מבחינת הבנק, הרמה הגבוהה של יתרות מטבע שגדלה בשנה האחרונה ב-10.5 מיליארד דולר ל-204.7 מיליארד דולר (למרות מכירות מטבע בהיקף 8.5 מיליארד דולר שהיו עם פרוץ המלחמה) היא נכס אסטרטגי.
המכירות, כחלק ממדיניותו של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בוצעו כחלק מתוכנית שכוללת מכירות מטבע של עד 30 מיליארד דולר ואספקת נזילות בסכום של עד 15 מיליארד דולר על ידי הפעלת מנגנונים של עסקות SWAP. הרמה הגבוהה של יתרות במטבע, במיוחד בימי המלחמה, מאפשרת - לצד שמירה על היציבות הפיננסית, גם אבטחת אפשרות לאספקה שוטפות של מוצרי צריכה ונפט מחו"ל לישראל.
עם זאת, רמה היתרות הגבוהה המגיעה לכ-40% מהתוצר שנויה במחלוקת ויש טוענים שהיא מוגזמת. הגידול ביתרות המטבע הושפע כאמור משערוך של 16.8 מיליארד דולר שכולל רווחי הון מהחזקת מניות וכן רווחי הון ותקבולי ריבית מהחזקת אגרות חוב. 54% מההשקעות במטבע חוץ בוצעו באגרות חוב ממשלתיות, 21% במניות, 15% בנכסים קבועים ו-10% באגרות חוב קונצרניות.
השוק הפיננסי הושפע ב-2023 מהתנודות בריבית, החשש לאינפלציה ומהעלייה בסיכון ליציבותו של המגזר הבנקאי על רקע קשיים שהתגלו בכמה בנקים בארה"ב ובאירופה. על רקע זה, תשואת ההחזקה של תיק היתרות במונחי סמן המטבע הבסיסי (4.2%) נחשבת לגבוהה יחסית והיא הסתכמה בשנת 2023 ב-8.3%. מדובר בתשואה עודפת של 4.1% בעיקר בשל ההשקעה במניות, שנחשבת לגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות.
רמת הסיכון של תיק היתרות התמתנה השנה כתוצאה מהירידה בתנודתיות של שוקי המניות ובהשפעת העלייה בריבית חסרת הסיכון. בשל היחלשותו של השקל ב-3.8%, הסתכמה תשואת ההחזקה בתיק יתרות המטבע ב-12.4% במונחי שקלים.