סביר להניח שאין משקיע בשוק ההון שלא יודע מה הם מדדים ולא מכיר את מדד 500 S&P. יתרה מזו, רבים משקיעים בקרנות שמחקות את המדד הזה וגם נהנים מהתשואה הנאה שהוא מייצר.
בשל הזדקנות מואצת: הערים בישראל עם זינוק בביקוש לדיור מוגן
תרגיל שוביניסטי: הפטנט הגברי שלא הצליח
האנליסטים של ג'יי.פי.מורגן כותבים שקצב הגידול ברווחי החברות במדד 500 S&P צפוי לזנק השנה (2024) ל-10% אחרי שבשנה הקודמת (2023) הוא עמד על אפס עגול. זה כמובן אמור להזניק את המדד כלפי מעלה.
אגב, מניתוח נתוני מדד 500 S&P לאורך עשרים וחמש השנים האחרונות עולה כי מאז 1989 עלה המדד בקצב שנתי של 12.3%. כשמפרקים את העלייה הזו למרכיביה מגלים שרווחי החברות תרמו 6.9% לעליית המדד. התרחבות מכפיל הרווח תרמה 2.5% לעלייה, ואילו דיבידנדים תרמו 2.3%.
דיבידנדים? כן. חברות שמחלקות דיבידנד נותנות למשקיעים תשואה "נזילה" נוסף על העלייה בשער המניה. התשואה הזו מתורגמת לחלק מהתשואה הכוללת. אולי אפשר לומר שהיא פוגעת בשווי המניה משום שהכסף יוצא מהחברה ומקטין את הרווח שלה, אך זו טעות כפי שכבר כתבתי פה בעבר וכפי שאפשר היה לראות במחקר שערכה הבורסה הישראלית. מחקר שהוכיח שחברות שמחלקות דיבידנד לאורך שנים הן גם חברות רווחיות יותר שמשיאות למשקיעים תשואה גבוהה מהממוצע.
בכל מקרה, נחזור למדד 500 S&P ונגלה שתשואת הדיבידנד שלו עמדה נכון לסוף החודש הקודם וסוף הרבעון הראשון של 2024 על 1.35% כלומר, הרבה פחות מהממוצע של חצי יובל השנים האחרונות. אמנם נכון שהתשואה הזאת משתנה לאורך השנים בהתאם לביצועי החברות אבל בשנתיים האחרונות ירד ממוצע תשואת הדיבידנד של מדד 500 S&P מ־1.82% ל־1.35% ובוודאי שיש לכך סיבה.
מה הסיבה? היה ניתן להניח לכאורה שהסיבה נעוצה בירידה ברווחי החברות. אבל ההפך הוא הנכון. דווקא העובדה שרווחי החברות עלו היא זו שהביאה לירידה בחלקה של תשואת הדיבידנד בעליית המדד. ההסבר פשוט מאוד: אם הרווח עלה והחברה המשיכה לשלם את אותו סכום דיבידנד, חלקו של הדיבידנד ירד.
הנה דוגמה: חברה איקס שהמניה שלה נסחרת במיליון דולר, משלמת למשקיעים דיבידנד בסך 20 אלף דולר לשנה. כלומר, תשואת הדיבידנד היא שני אחוז. אבל מה קורה כשהיא נסחרת בשני מיליון דולר? תשואת הדיבידנד (שנותר בעינו על 20 אלף דולר) יורדת לאחוז. כך יוצא שדווקא העלייה בשער המניה מקטינה את תשואת הדיבידנד. זה לא גורף ולא אצל כל החברות במדד ה־500 S&P אבל זה בהחלט נתון מעניין שיש להסתכל עליו.
זו סיבה אחת לירידת תשואת הדיבידנד. יש עוד סיבה. העובדה שחלקן של חברות הענק גדל במדד ה־500 S&P והן כמעט לא מחלקות דיבידנד, גם היא תורמת לצמצום משקלה של תשואת הדיבידנד בתשואה הכוללת של המדד הזה.
כדי שאפשר יהיה לראות זאת במספרים, הנה תשואת הדיבידנד של מניותיהן של ארבע החברות הגדולות ביותר במדד ה־500 S&P: אמזון – 0.0%; גוגל – 0.0%; אנבידיה - 0.02%; מטא (פייסבוק) - 0.39%. כך שהמדד אולי יעלה השנה, אבל לא בטוח שחלקה של תשואת הדיבידנד יעלה יחד איתו. אגב, תשואת הדיבידנד הנמוכה ביותר שנרשמה מאז ומעולם הייתה לפני 24 שנה, ברבעון הראשון של שנת 2000. אז עמדה תשואה זו על 1.12% בלבד.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.