בין האפשרויות לפתרון: שינוע מכולות ממדינה למדינה, מציאת שווקי יבוא חדשים, מציאת חלופות אספקה באמצעות יבואנים אחרים למקרה שיבואן המקורי לא קיבל את הסחורה ואפשרות הקלה במכס. במקביל, פנתה אתמול נשיאות האיגוד במכתב דחוף לשרי האוצר והחוץ, במטרה לפתוח חדר מצב ממלכתי ולסייע ככל שניתן ליבואנים, מבלי להסתפק בהצהרות בלבד. בשלב זה לא צפוי מחסור בסחורות שעלול לגרום לעליית מחירים.
לפי נתוני איגוד לשכות המסחר, היבוא מטורקיה הסתכם ב־2023 ב־4.6 מיליארד דולר, וברבעון הראשון של 2024 - בכמיליארד דולר. יצוא הסחורות הסתכם ב־1.56 מיליארד דולר, וברבעון הראשון - 420 מיליון דולר. היבוא לפי ענפים עיקריים: מתכות 27%, מכונות וציוד חשמלי 13%, פלסטיק וגומי 9%, אבן גבס זכוכית ומלט 8%, כלי רחב וחלפים לרכב 7% ומינרלים 5%, והיתר מוצרים אחרים. היצוא לפי ענפים ב־2023: מוצרים כימיים 44%, מתכות 14%, פלסטיק וגומי 13%, ומכונות וציוד חשמלי ועוד.
לדברי שחר תורג'מן, נשיא האיגוד: "לאורך השנים הקפידו במגזר העסקי בשתי המדינות שלא לערב יחסים כלכליים עם התפתחויות פוליטיות. המפסידים העיקריים ממשבר הסחר שיזם ארדואן הם הסוחרים הטורקים. כלכלת ישראל מספיק חזקה בשביל למצוא חלופות ליבוא מטורקיה. נסייע לכל חברי הלשכה שמקיימים קשרים מסחריים עם התעשייה הטורקית לאתר יעדי יבוא חדשים".
דודי מנביץ, יו"ר איגוד יצרני המזון בהתאחדות התעשיינים, אמר: "אנחנו לא רואים במשבר עם טורקיה אירוע עם השפעה או השלכה על תעשיית המזון או הצרכן. יש אומנם יבוא של מזון מטורקיה בהיקף 400 מיליון דולר, אבל זה פסיק ביחס להיקף תעשיה המזון בישראל. יצרני המזון מספקים נכון להיום כ־70% צריכת המזון בישראל כתוצאה מהתגברות היבוא".
עוד הוסיף מנביץ כי "תעשיית המזון נשענת על חקלאות, והיא חזקה מאוד בתחום החלב והעופות. במדיניות המערביות הכי מפותחות חלק מהמדפים בסופרמרקטים היו ריקים, אבל זה לא קרה בישראל, שהייתה אחת הבודדות שלא היה חסר בה שום מוצר מזון. הסכנה עלולה להיות מעצם התקדים שבו יש חרם אמיתי וקשיי אספקה, החשש העיקרי הוא מאפקט הדומינו. אבל תעשיית המזון יודעת לתת תשובה ל־100% מתצרוכת המזון בארץ. עם זאת, הממשלה חייבת לתת ודאות רגולטורית לתעשיית המזון".
התרעות פיקוד העורף