שר האנרגיה אלי כהן עושה מאמצים כדי להילחם ביוקר המחיה, מהלכים שבאופן טבעי הם בתחום אחריותו של שר האוצר. בוועידת האנרגיה השנתית העריך כהן את עלות המלחמה ביותר מ־110 מיליארד שקל, סכום עצום ומשמעותי.
האגודה להגנת הילד מציגה: הכפתור הסגול של אל"י
השנה יותר מכל: חג של המשכיות, אחדות וניצחון האתגרים
לדבריו, בתפקידו כשר האנרגיה הוא כבר נקט מספר צעדים להורדת יוקר המחיה: "דחיתי את ההצעה לייקור תעריפי המים ביותר מ־7%. המימון יבוא על חשבון מקורות".
שר האנרגיה הדגיש שקידם תוכניות להשקעות בהיקף של 40 מיליארד שקל במשק האנרגיה, שיבוצעו במרוצת השנים הקרובות ויסייעו לצמיחה המשק. השר קרא למנהלי ענף האנרגיה להביא בפניו פרויקטים לביצוע, שיסייעו בקידום התחרות במשק האנרגיה בכלל ובמשק החשמל בפרט.
לדבריו, "הקדמת ההשקעות היא חיונית, מכיוון שברגע שיש חוסר ודאות במשק - יש גורמים שפחות נוטים להשקיע, מכיוון שהריבית במשק היא גבוהה. בנק ישראל אומנם קובע את הריבית ויש לו עצמאות. אולם, כפי שאפשר להבין, יש לו אחריות והריבית היא גבוהה ואינה מוצדקת".
ד"ר גולן בניטה, ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, שהשתתף באותו הכנס, קרא שלא לפגוע בעצמאות בנק ישראל. לדבריו, שמירת הריבית הגבוהה נועדה למנוע התפרצות אינפלציונית, שנזקיה עלולים להיות גבוהים.