אין לנו אלא להסכים עם הטענות שהועלו על ידי ארגוני המעסיקים. יש לתת את הדעת על ההכבדה האין סופית על המעסיקים בישראל, אשר "סוחבים" את המשק. המדינה מצפה כי העסקים ימשיכו ויתמכו במשרתי המילואים בתקופת הלחימה הממושכת, אך אינה נותנת גב כלכלי מספק לאותם מעסיקים, בייחוד לעסקים קטנים ובינוניים אשר עלולים לקרוס תחת הנטל המוטל עליהם.
תקנות הביטוח הלאומי שהותקנו לאחרונה קובעות כי המוסד לביטוח לאומי ישפה מעסיקים בגין תשלומים ששילמו לקופת תגמולים או לקופת פנסיה ובגין תשלום דמי ביטוח ששילמו בעד עובדיהם ששירתו במילואים, וזאת בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, ועבור התקופה שבין 7.10.2023 ועד ליום 31.12.2024. למרות שבפועל, שיעור התשלומים לעובדים האמורים עולה לכ-30% מהשכר.
בעתירה שהוגשה נטען כי מדובר בהסדר הפוגע בזכות הקניין של המעסיקים ובעקרון השוויון, והוא אף יוצר הפליה פסולה בין מעסיקים. מדובר, למעשה ב'מס שכר' המוטל באופן אקראי, שרירותי ושאינו שוויוני רק על חלק מהמעסיקים, אלא שעובדיהם משרתים במילואים, ובכך הם נושאים במישרין בחלק מתקציב הביטחון.
בוודאי שמצב זה טוב יותר מהמצב שהיה עובר להתקנת התקנות, אך אנו לא מצויים בזמנים רגילים. מלחמת ״חרבות ברזל״ החריפה דרמטית את הפגיעה במעסיקים, כתוצאה מהיקף הגיוס הרחב ובשל משך התקופה הארוכה של המלחמה. היא גם הטילה נטל גדול ומשמעותי יותר על המגזר העסקי, שנדרשים מחד, להתמודד עם ההשלכות הרבות של המצב המורכב הקיים (לרבות, ירידה בהיקף הפעילות העסקית בכלל המשק, ובעיקר בצפון ובדרום), ומאידך, להמשיך ולממן אף באופן חלקי את שירות המילואים של עובדיהם, לרבות גם על ידי תשלום בגין ימי חופשה ושעות חוסר של בני זוג של המשרתים במילואים והכרה בצבירת חופשה לתקופות ארוכות.
ביום שבת בערב חל ערב ל"ג בעומר שמדי שנה מציינים בו את יום ההוקרה למערך המילואים, אך לא די להוקיר להם תודה, יש לזכור את העשייה של המעסיקים של אותם משרתים, שמהווים משענת חשובה לעובדיהם בימים טרופים אלה. נדרשת תמיכה בלתי מתפשרת של המדינה בעסקים אלו, כך שהעובדים המשרתים במילואים יוכלו להמשיך ולפעול בראש שקט למען הביטחון של כולנו מתוך ידיעה שהם יזכו ליציבות תעסוקתית, גם ביום שאחרי שירות המילואים.
התרעות פיקוד העורף