"מאז המלחמה ועד סוף אפריל ראינו כניסה של מוסדיים ישראליים לבורסה, שרכשו מניות בהיקף 9 מיליארד ש"ח על חשבון יציאת הזרים הבורחים מהשוק", כך אמר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, בכנס שוק ההון של ארבע עונות, מקבוצת IBI.
ארבע עונות מנוהלת על ידי מורן סיטון, שגם ערך את השיחה עם מנכ"ל הבורסה. לדברי בן זאב, "הגופים המוסדיים שהוציאו כספים לחו"ל עשו נכון כי חשוב לפזר סיכונים והשקעות. אבל בסופו של דבר הם חיים וניזונים בכלכלה הישראלית, ולכן גם נכון להשקיע בה. הכסף של המוסדיים שייך לציבור, לאזרחים. דמיינו בראשכם מצב קיצון שהמוסדיים ישקיעו את כל הכסף רק בחו"ל? איך המדינה שלנו תיראה בעוד חמש־עשר שנים? איזו מדינה נשאיר לילדים שלנו?".
לדבריו, "עניין הנזילות הפך למעין תירוץ של המוסדיים לצאת עם הכספים לחו"ל. מוסדיים בכל העולם, שמנהלים כסף גדול, בדרך כלל מפזרים את הכספים בקרנות שמתמחות בסקטור מסוים או בחברות Small-cap למשל. המוסדיים יכולים להחליט שהם מפתחים קרנות מתמחות, שמתחרות אחת בשנייה ומציגות את התשואה של כל סוג קרן. זה יחולל תחרות, ייטיב עם הציבור ויפתור במידה רבה את סוגיית הנזילות".
עוד אמר: "העולם לא לגמרי מבין את ישראל בהתנהלותה, וזה משפיע על ההיבט ההשקעתי. משקיע זר לא יודע לתמחר את המלחמה, והוא מעדיף לשבת בצד בשלב זה. בקרב הזרים ישנה תמימות דעים שברמת מכפילי הרווח השוק לא יקר, בתחומים מסוימים יש שיאמרו זול. אני בטוח שיום אחרי המלחמה נראה חזרה של כסף זר לשוק הישראלי".
על מצב השווקים הוא מוסיף: "אם לפני שנה וחצי היינו יושבים פה והייתי מציג בפניכם שקף של מה שיקרה לישראל, עד כמה שזה היה תרחיש דמיוני ואימתני, והייתי שואל 'מה יקרה לדולר־שקל ומה יקרה למדדי הבורסה?', אני מתאר שהמשאל היה מצביע שהדולר יקפוץ לאזור ה־5 שקלים ומדדי הבורסה יקרסו ב־30%. זה לא קרה. שוק ההון הציג כושר התאוששות מרשים על אף תנאים כלכליים וגיאופוליטיים מורכבים במיוחד".
על התנהגות הציבור הרחב הוא מוסיף: "לא תמצאו עוד מדינה מערבית עם כל כך הרבה כסף פנוי להשקעה של הציבור הרחב ביחס לתמ"ג של המדינה. עשינו מאמצים להגדלת חלקם של משקיעי ה'ריטייל' במסחר. אנחנו רחוקים בשיעור השתתפות הציבור משווקים מערביים. יש לנו עוד כמה שנים טובות עד שנוכל למצות את הפוטנציאל".
התרעות פיקוד העורף