בחודשים הראשונים למלחמה, שררה בזמן הפסקות הפרסומות בשידורי הטלוויזיה אווירה אחרת מהמוכר. הבנקים, מפרסמים קבועים בפריים טיים, הפיצו מסרי אחדות וטוב-לב, ופיזרו הבטחות על הקלות והנחות בחתימה הקבועה והנוגעת ללב – "יחד ננצח".
ואכן, עם הטבות נקודתיות למשרתי המילואים, הלוואות בתנאים נוחים יותר על פניו והקמת קרנות סיוע למיניהן – אפשר היה להאמין שהבנקים מתגייסים למאמץ שימור השגרה בעורף, גם תחת הנטל הכלכלי ההולך ומצטבר על גבו. אבל בחלוף כמה חודשים, ולפני שהספקנו לשים לב, המציאות של הפגנת רגישות מסוימת כלפי הלקוחות התחלפה במספר בשורות שהבהירו – הבנקים לא יוותרו על הזדמנות להגדיל את הרווחים.
רובם המכריע של הבנקים ביטלו את הריבית על יתרת זכויות בעו"ש (ריבית הפלוס) שנתנו ללקוחותיהם. הלחץ הציבורי שהופעל עליהם בשנה האחרונה, בשילוב קריאותיו של נגיד בנק ישראל, הצליחו להשיג את ההטבה המשמעותית הזו, אולם עכשיו הבנקים חוזרים בהם מכך.
במזרחי טפחות שילמו השנה ריבית של 2% על העו"ש, בבנק הבינלאומי שילמו ריבית של 1.8%-2.2% בשנה, בנק ירושלים שילם 2.25%-2.37% ובבנק יהב שילמו 2%. כל אלה הודיעו שהתשלום הזה ייפסק. אליהם מצטרפים בנק הפועלים ודיסקונט, שלא נכנעו ללחץ הציבורי ולא שילמו ריבית על הפלוס מלכתחילה, אף כי הציעו הטבות אחרות.
הריבית ששולמה על העו"ש הייתה בכל אופן זעומה לעומת זו שנגבית מאיתנו על הלוואות או על האוברדרפט, אבל דעת הציבור הייתה שאחוז קטן של ריבית על הפלוס עדיף משום דבר – ובצדק. עכשיו, גם אחרי כמעט 10 חודשי מלחמה, כמעט כל הבנקים לא מוצאים לנכון לאפשר את ההטבה.
מדוחות שפרסמו דיסקונט, מזרחי טפחות, בנק הפועלים והבינלאומי לשנת 2023, הסתמן זינוק חד ברווחים שהגיעו יחד לסכום עתק של 18.6 מיליארד שקל. עם רווחים כאלה, לא ברור מדוע אין הם יכולים להרשות לעצמם תשלום על העו"ש, שבהשוואה לרווחים הנקיים, מסתכם בסכום די זניח.
אם זה לא מספיק, רוב הבנקים החליטו גם לבטל את ההטבות או הפטורים שנתנו בשנה האחרונה על ריבית המינוס, ואף הודיעו על העלאתה. המצב הנוכחי הוא שנגבים מאיתנו סכומים שנעים בין 9% ל-14% על האוברדראפט, כאשר הממוצע הוא ריבית של 11.96%, נכון למאי 2024.
כך למשל בבנק הפועלים, ההתייקרות תתבצע במדרגה השנייה והשלישית במסגרת עו"ש משכורת. הריבית במדרגה השנייה תעלה ל-15.2% ובמדרגה השלישית תעלה ל-15.4%. עם זאת, כרגע לא יהיה שינוי במדרגה הראשונה בעו"ש, ובחשבונות סטודנטים וחיילים.
הפער הגדול הזה, שמונהג כבר כמדיניות, אומר למעשה: מצד אחד, תשלמו ריבית גבוהה שהם גובים על המינוס ועל ההלוואות שלכם. וביד השנייה, תקבלו ריבית אפסית ממש על הכסף שמונח לכם בעו"ש.
חשוב לציין – כל המהלכים האלה של הבנקים מתבצעים אף שבנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 4.5% מתחילת השנה, כבר 6 חודשים. מה גם שהיא לא צפויה לרדת מהותית בזמן הקרוב. ועל כן נשאלת השאלה – איפה בנק ישראל ואגף הפיקוח על הבנקים בתוך החגיגה הזו? האם אין זה מתפקידם לחייב את הבנקים לשלם לפחות ריבית מסוימת על העו"ש?
למרות התהיות הללו, יש להניח שהבשורות לא התקבלו בשמחה בבנק המרכזי, וייתכן שהפתרון שימצא שם יהיה קידום חקיקה בנושא, אף כי הוא לא המועדף. בינתיים, הפער בין הריביות על יתרת הזכות ויתרת החובה, הריבית שנותרת ללא שינוי וחוסר ההתערבות של בנק ישראל – כל אלה יאפשרו לבנקים להמשיך לגלגל רווחי ענק – על גב הציבור.
התרעות פיקוד העורף