הבוקר (ראשון) סערה המערכת הפוליטית בעקבות החלטת היועמ"שית להפסיק את מימון מעונות היום לילדי אברכים שאביהם מחויב בגיוס לצה"ל. במכתבה ציינה כי "המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לימודים תורניים של מלש"בים".
ההערכה במשרד העבודה סוברת כי ההחלטה תשפיע על כ-6,700 משפחות חרדיות, ועל כ-10,000 ילדים. במשרד האוצר אמרו ל"מעריב" כי המהלך יחסוך לקופת המדינה סכום של כ-200 מיליון ש"ח.
מדובר בצעד נוסף לניתוק ההישענות של החברה החרדית על תקצוב המדינה וקידום נשיאה שווה בנטל, מהלך רחב שהחל בפסיקת בג"ץ שביטלה את הפטור הגורף מגיוס לציבור החרדי. כחלק מכך, בתחילת החודש נודע על ניתוק שתי רשתות החינוך הפרטיות "החינוך העצמאי" ו"מעיין החינוך התורני" ממימון המדינה.
אך בעוד באוצר ובדרג המקצועי מאמינים כי מדובר בבשורה נחוצה שתמתן את עידוד המדינה לאי גיוס חרדים, ברחוב החרדי חוששים מאוד מהצעד שננקט, וסבורים כי הוא אף ייקח את המגזר אחורה. המתנגדים מסתמכים על העובדה כי הדבר יביא לירידה חדה שמספר הנשים החרדיות המועסקות, משום שמשכורתן נמוכה ואין להן יכולת לממן מעונות, ועל כן הן תחזורנה לטפל בילדיהן ב'משרה מלאה'.
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2022, עמד אחוז הנשים החרדיות העובדות על 79.5%, כאשר 41% מהן עבדו בתחום החינוך. השכר הממוצע שלהן בשנת 2021, היה 8,230 ש"ח.
"ההחלטה הזאת תוביל מהר מאוד ל'מעונות פיראטיים' שיעשו נזק עצום לילדים", ממשיך ביתאן, "מדובר במחסן בלי חלון שיכיל 30 ילדים וגננת אחת. הבקשה הזו להשיג שוויון בנטל היא נכונה, ואני בטוח בכנות כוונותיה של היועמ"שית, אבל כשהדבר יפגע אקטיבית בילדים שלא עשו כלום - לא זו הדרך".
"במצב הקיים", הוא מסביר, "משק בית חרדי ממוצע משלם בין 1500-2300 ש"ח לילד. במשפחות שאופיין הדתי והחברתי הוא שהבעל לומד תורה ולא עובד, אין שום היתכנות שסכום כזה יוציא אותו לעבוד. הוא ימצא פתרון אחר".
"המכות האלה לא רק שלא יעזרו", טוען ד"ר היון, "הן יביאו גם תנועת נגד אנטגוניסטית. אותו סיפור בדיוק קרה כשרצו להטיל מיסוי על המשקאות הממותקים. גזירה כלכלית כזו או אחרת, שלא מרסקת את הכלכלה החרדית ורק פוצעת אותה, תגרום לה להתנהג כחיה פצועה, שתשתולל עוד יותר".
התרעות פיקוד העורף