"הטיסה התעכבה ושרפו לנו את היום", סיפר בפתח השיחה. "עשינו את הצ'ק-אין, החברה פשוט החליטה לבטל בזמן שחברות תעופה ישראליות אחרות טסו, ואפילו חברה לבנונית טסה לידנו לביירות".
"יום אחד כבר שרפו לנו, כי הגענו רק בחצות ללימסול, ואז הם רצו להקדים לנו את הטיסה ביממה ולזה סירבנו", המשיך. "לא היה נציג של ישראייר בכל התהליך, הסיוט התמשך ולקח לנו שעות רק לקבל את המזוודה. הם בעצם אמרו לנו: קחו את המזוודות, אנחנו לא אחראים על כלום: לא על בית מלון, לא על טיסה חלופית, לא על מזוודות. היו לידי ילדים שמצאו את עצמם ישנים בשדה התעופה בלרנקה, ואנחנו נאלצנו למצוא חדר בבית מלון במחירים מטורפים. ואז את הופכת להיות מיסטר גוגל כדי לחפש טיסה חלופית".
עם כל עוגמת הנפש והטרטור, בל נשכח את הנזק הכלכלי שספגה משפחת צנציפר, כמו משפחות אחרות שנתקעו בחו"ל. "כמה עלה לי? נכון לישראייר: בערך 12,000 שקלים ועוד 20,000 לבתי מלון. נאלצתי לעלות על טיסה מאחר ובתי חייבת לחזור למילואים, והיא הרגישה מחויבת לחזור ארצה בכל מחיר. המחיר הוא 13,000 שקלים לכיוון אחר מלרנקה. זה מקומם ומדהים. וזה אולי יישמע קוטרי, אבל אני מרגיש שאני עושה את המסע התקשורתי הזה כדי שמישהו בארקיע וישראייר יתעורר ויבין שלא גוזלים ישראלים בצורה כזאת", אמר צנציפר.
מישראייר נמסר בתגובה: "ההודעה על התקיפה בלבנון, סגירת נתב״ג והשינויים במדיניות פיקוד העורף הביאה לגל ביטולים נרחב של עשרות חברות זרות. גל ביטולים זה, השפיע אף על הצוותים הזרים, המועסקים במסגרת חכירות רטובות, הכוללות אנשי צוות זרים. כתוצאה מכך נרשמו ביטולים ושינויים בזמני הפעילות של הטיסות המופעלות על ידי צוותים אלו".
"בחלק מהמקרים מצאנו פתרונות חלופיים, ובחלק מהמקרים לצערנו, לא נמצאו חלופות לנוסעים, בדיוק כפי שאין חלופות לאותם נוסעים שטיסתם בוטלה על ידי עשרות חברות. נדגיש, כי הסיבה העיקרית להפעלת מטוסים בחכירה רטובה נובעת מהעדר תקציב הולם לאבטחת התעופה הישראלית. טיסות שחל בהן שינוי, לא יכולות לקבל פתרון אלטרנטיבי בשל מחסור חריף בכוח אדם של אבטחת התעופה. אנו חשים צער עמוק על אותם ביטולים המהווים אחוז מינורי מהנוסעים הטסים עימנו ומבקשים להתנצל בפני הנוסעים".
התרעות פיקוד העורף