ראשי המגזר העסקי מוטרדים מאוד מתדמיתם בקרב הציבור הרחב, אבל הם לא מרימים ידיים בכל הנוגע למאבק בתקציב המדינה והחליטו לעשות מעשה.

ל"מעריב־השבוע" נודע כי לשכת התיאום של הארגונים העסקיים משלימה בימים אלה קמפיין טלוויזיוני שבו יככב איש הטלוויזיה חיים הכט. בקמפיין ישתתפו נציגי הסקטור העסקי כמו ענפי התעשייה, החקלאות, הבנייה והמלונאות ולא הסקטור הפיננסי (כמו בנקים וחברות הביטוח). את הקמפיין יפיק הפרסומאי גיל סמסונוב, המקורב לנתניהו.

במרכז הקמפיין תהיה ביקורת על הניסיון להטיל את האחריות לתחלואי המשק על הסקטור העסקי, בעוד לפי אחד האחראים לקמפיין, "העסקים הם הפתרון ולא הבעיה. הגיע הזמן לחשוף בפני הציבור את האמת". יזמי הקמפיין, בהם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, הקפידו לא לתקוף אישית את שר האוצר משה כחלון או את ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, הם לא מסתירים את ביקורתם מתקציב המדינה ואת הניסיון להטלת האחריות על המגזר העסקי בישראל. עוד נטען כי "המדינה יודעת לקחת את חלקה במסים וזה בסדר, אבל היא לא נותנת להם יד. לא רק שהיא לא תומכת בהם, היא עוד מפנה אצבע מאשימה כלפי הסקטור העסקי".

יוזמי הקמפיין טוענים כי האחריות להוזלת המחירים הנתונה בידי הממשלה והרגולציה המכבידה מונעות את תחרות ההוזלות. בשיחה עם "מעריב־השבוע" הם טוענים כי פגיעה נמשכת בסקטור העסקי עלולה להוביל לפיטורים נרחבים, שכן הסקטור הפרטי הוא השחקן החשוב ביותר במשק מבחינת האחריות לתעסוקה.

יש לציין כי ראשי הסקטור העסקי לא הסתירו את ביקורתם הקשה בנוגע לתקציב המדינה ולהיעדרם של מנועי הצמיחה. הם גם הביעו אכזבה קשה ששיעור הצמיחה החזוי בתקציב עומד על 2.5% בלבד, שמשמעותו בפועל נסיגה לאחור.

מחפשים את מנוע הצמיחה

כחלון ונתניהו מודעים היטב לביקורת הקשה בנוגע לתקציב הדו־שנתי. על רקע זה פורסמה בשבוע שעבר במפתיע הודעה לעיתונות מטעם האוצר, המונה "צעדים משמעותיים להאצת הצמיחה והעלאת הפריון במשק שייכללו בתקציב של שנת 2017־2018".

בהודעה המפורטת נכתב ש"על רקע נתוני הצמיחה המרשימים של הרבעון האחרון, ממשיך שר האוצר להוביל את המשק לעלייה בצמיחה. בתקציב המדינה מנועי צמיחה משמעותיים, לרבות השקעות בתשתיות תחבורה, תקציבים לעידוד התעשייה, המסחר ומגזר ההיי־טק, הפחתת מסים והשקעה בהון האנושי".

המטרה, לדברי מחברי ההודעה, היא לעודד את הפעילות הכלכלית במשק ולהביא להעלאת הפריון. זאת, נוסף להפחתת הנטל הרגולטורי המושת על המגזר העסקי, צמצום ביורוקרטיה ושיפור יכולת עשיית העסקים.

"הצעת התקציב כוללת הפחתה של מס חברות ומס הכנסה בהיקף של יותר משלושה מיליארד שקל", נכתב בהודעה. עוד נכתב כי "משרד האוצר יזם הטבת מס משמעותית לחברות עתירות ידע, במטרה לעודד רישום קניין רוחני והכנסה בישראל. צעד זה צפוי להביא להגדלת פעילות הפיתוח בישראל, ולמימוש הפוטנציאל הכלכלי של סקטור הפיתוח המתקדם".