שנתיים לאחר כניסתו לתפקיד נדמה כי שר האוצר משה כחלון מעדיף להמשיך להתחמק מקבלת החלטה בסוגיית העלאת גיל הפרישה של הנשים ל־64. כחלון אמור היה להעביר את התייחסותו לנושא כבר באמצע השנה שעברה, אולם לא עשה זאת. יצוין כי לא פחות משלוש ועדות מקצועיות, בלתי תלויות, כבר הגישו את המלצותיהן להעלות את גיל הפרישה לנשים. הוועדה הראשונה התכנסה כבר לפני כחמש שנים, בהשתתפות הגורמים המובילים בישראל בנושאי הפנסיה.
חברי הוועדה האחרונה, בהם גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, המליצו אף הם להעלות את גיל הפרישה, כמו גם ועדה מקצועית נוספת, בראשות הממונה על התקציבים אמיר הלוי, שהגישה את המלצתה בסוגיה כבר לפני שנה. בימים אלו הוקמה ועדה פנימית באוצר שהמלצותיה עדיין לא פורסמו.
עוד יצוין כי במקרה דנן כחלון לא היה צריך לפעול באופן אקטיבי. גיל הפרישה לנשים אמור היה לעלות אוטומטית כבר בתחילת ינואר השנה באופן הדרגתי מ־62 ל־64. למרות זאת, ועדת הכספים החליטה למנוע את ההעלאה האוטומטית אף ששר האוצר נמנע מלמסור את עמדתו וסיבותיו. אם לא די בכך, השבוע אמורה הייתה להימסר עמדתו העדכנית של משרד האוצר בסוגיה אלא ששם החליטו להתחמק, פעם נוספת, ובמקום זאת, דרשו לקבל את עמדת ועדת הכספים. צריך להדגיש כי הימנעותו של כחלון מקבלת החלטה בנושא עלולה לעלות למשלמי המסים מיליארדי שקלים. התנהלותו בסוגיה זו עומדת בסתירה להחלטות אחרות שקיבל, בתקופת זמן קצרה הרבה יותר, כמו תוכנית “משפחה נטו”, העלאת הקצבה לנכים ועוד.
"גיל הפנסיה לא יעלה בכפייה"
אתמול הגיע מנכ”ל האוצר שי באב”ד לוועדת הכספים, והדגיש בדבריו כי גיל הפרישה לפנסיה “לא יעלה ללא הסכמה רחבה ולא תתקבלנה החלטות בכפייה”. זאת, אף שבמרבית ההחלטות המקצועיות, כמו ההחלטה על מיסוי דירה שלישית, לא מתקבלות הסכמות רחבות. המצב הנוכחי יוצר אי בהירות שבו מעורבות קצבאות הביטוח הלאומי לנשים שהגיעו לגיל 62. הבעיה הקשה יותר מתייחסת למאות אלפי המבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות. העובדה כי משרד האוצר לא מעלה את גיל הפרישה, גורמת בפועל לגירעונות אקטואריים בהיקף של ארבעה עד חמישה מיליארדי שקלים לקרנות הוותיקות. מי שצפוי לממן את הגירעונות הללו, הם המבוטחים בקרנות אלו, כולל ציבור הנשים. על פי ההערכות, זכויות מאות אלפי החוסכים יקוצצו ביותר מאחוז אחד אם האוצר יחליט שלא לממן את הגירעונות החדשים.
אתמול, במהלך ישיבת וועדת הכספים, הבהיר באב”ד את עמדתו, שלפיה, בניגוד לנושאים אחרים, שר האוצר “נחרץ ומעוניין להגיע לקונצנזוס”. לדבריו של המנכ”ל, אחד הגורמים שמעכבים את ההחלטה היא העובדה כי דחיית גיל הפרישה תותיר נשים לא עובדות ללא מקורות הכנסה כמו קצבת ביטוח לאומי.
עד כה הוצעו פתרונות נקודתיים כמו הגדלת מענק האבטלה של מס הכנסה שלילי והארכת תשלום דמי האבטלה לעשרה חודשים (לעומת חצי שנה כיום). מחאת חברות הכנסת המובילות שמתנגדות להעלאת גיל הפרישה נמשכה גם אתמול. ח”כ מיכל בירן (המחנה הציוני) טענה בין היתר כי, “גיל הפרישה צריך לעלות, אבל השאלה היא איך לא פוגעים בנשים המוחלשות. למה הממשלה מחכה? אם במהלך סאגת הדיונים האינסופית היו מתחילים ליישם את הפתרונות המוצעים כבר מזמן היינו מגיעים להסכמות”.
ח”כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), הוסיפה כי, “חייבים לתקן את טבלאות הזקנה של הביטוח הלאומי כדי ליצור ודאות במשק”. ח”כ רחל עזריה (כולנו) הציעה להקים “מערכת של הסבה מקצועית לבני 40־50”. ח”כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), הדגישה כי, “החקיקה לא תעבור כל עוד לא ימצאו פתרונות. האוצר מסרב להכיר בקיום המושג ‘מקצוע שוחק’. מדובר בבני אדם ולא בטבלאות אקסל”.
נשיא לשכת העצמאים, רועי כהן, הוסיף כי, “ההמלצות של האוצר לא רלוונטיות לעצמאיות. אין לנו דמי אבטלה. אין לנו מס הכנסה שלילי. מזלזלים בנו”.