"בתוך עשר שנים כ־50%־60% מכלי הרכב בתל אביב יהיו חשמליים. חברת החשמל תצטרך לדעתי להקים תחנת כוח נוספת, כדי לעמוד בביקושים הגבוהים". כך מעריך מנכ"ל חברת אחוזות החוף, שרלי בן סימון.
על פי תוכנית העבודה, בכל החניונים של אחוזות החוף בתל אביב יותקנו נקודות טעינה חשמליות לכלי רכב. "נתחיל בפיילוט בחניון גולדה. יהיו עמדות טעינה אטית שנמשכת כמה שעות ועמדות טעינה מהירה, שתימשך כ־50 דקות. הצפי שלנו הוא מעבר גובר לרכבים חשמליים, ואנו נערכים לעידן החדש", מציין עוד בן סימון.
חברת אחוזות החוף מפעילה 62 חניונים בתל אביב, הכוללים כ־15 אלף מקומות חנייה. "כל החניונים ממוחשבים, והתשלום מתבצע על פי קריאה ממוחשבת של מספר הרכב", מספר בן סימון ומגלה כי הפסקת גביית התשלום באמצעות קופאים הביאה לגידול משמעותי בהכנסות.
"היו לא מעט רכבים שנמכרו לתושבים מחוץ לתל אביב, ותו התושב נשאר על השמשה", הוא ממשיך. "כאשר נהגים היו נכנסים לחניון, הם קיבלו אוטומטית הנחה של 75%, למרות שהם לא התגוררו בתל אביב. הקריאה הממוחשבת מזהה מיד אם הרכב הוא של תושב תל אביב".שינוי נוסף שהתחולל באחוזות החוף היה בעקבות "פרשת החניונים", שבה נחשפו שחיתויות לכאורה במתן זיכיונות להפעלות חניונים.
"עד הפרשה החברה עסקה בניהול החניונים ובעקבותיה היא עברה להפעלת החניונים, ואין לנו כיום זכיינים", מבהיר בן סימון. הוא מגלה שהמעבר להפעלה עצמית של החניונים הביא לזינוק בהכנסות. בן סימון: "בעבר ההכנסות מזכיינים הגיעו לכ־30 מיליון שקל בשנה, וכיום הן עומדות על כ־113 מיליון שקל. אומנם יש להפחית מזה את תשלומי ההוצאות של הזכיינים, כמו ארנונה, אבל גם אם מורידים את זה, מדובר בגידול דרמטי בהכנסות".
אחת מהבעיות המורכבות שאיתן מתמודדת אחוזות החוף נוגעת למחסור הרב במקומות חנייה בתל אביב. "אנחנו פועלים להוסיף מקומות, אבל גם ניאלץ לפנות שטחים שבהם פועלים חניונים זמניים עד לתחילת פרויקטים של בנייה ופיתוח", אומר בן סימון.
כוונתו למגרשים המיועדים לבנייה בטווח הארוך, כמו למשל במתחם הסינרמה ברחוב יגאל אלון פינת רחוב יצחק שדה, שם צפוי להיבנות בתוך כמה שנים מגדל משרדים. בינתיים, המגרש משמש כחניון בהפעלת אחוזות החוף. בן סימון מגלה כי כ־70% מהחניונים של החברה פועלים תחת היתר שימוש חורג זמני וזמנם קצוב.
בניסיון להוסיף מקומות חנייה, מוכנסים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. במסגרת זו, בחניון בוגרשוב יוקם חניון תת־קרקעי, שיכלול מעליות רובוטיות, שייקחו את הרכב מהכניסה עד למקום החנייה וגם יוציאו אותו, לאחר שבעל הרכב ישלם עבור החנייה.
מעל החניון המדובר, שההשקעה המוערכת בו היא 70־80 מיליון שקל, יוקם מבנה שיכלול גני ילדים וייעוד ציבורי. "לאחר תום העבודות, החניון החדש יגדל מ־50 ל־223 מקומות חנייה", אומר בן סימון. "ברור שבתל אביב קיים מחסור במקומות חנייה וקשה לאמוד אותו. כל יום נכנסים לעיר כ־450 אלף כלי רכב. רואים את זה גם בעומסי התנועה הכבדים בשעות השיא".
להערכתו, אגרת גודש שתוטל על כלי רכב נכנסים לתל אביב היא בלתי נמנעת, אבל ניתן יהיה להטיל אותה רק לאחר שיחול שיפור מהותי בתחבורה הציבורית. "לרבים מהנכנסים לתל אביב אין ברירה אלא להשתמש ברכב, משום שהתחבורה הציבורית לא יעילה. השינוי הגדול יגיע אחרי שיסתיימו הפרויקטים הגדולים של שלושת הקווים של הרכבת הקלה. אז כבר תהיה לנכנסים לתל אביב אלטרנטיבה", הוא אומר.
עד שזה יקרה, צפויים ימים קשים לנוסעים ברחובות מרכזיים בתל אביב. על פי ההערכות, בעוד כשנתיים, כאשר עבודות החפירה והתשתית של הקו הירוק והסגול ייכנסו להילוך גבוה, התנועה בתוך תל אביב תהפוך לקשה שבעתיים.
בינתיים, חובבי הכדורגל מצפים בקוצר רוח לפתיחת אצטדיון בלומפילד. ראש העירייה רון חולדאי אמר השבוע כי הוא מאמין שהמשחק הראשון באצטדיון, המכיל 29 אלף מקומות ישיבה, יתקיים ב־24 באוגוסט.
אבל מציאת חנייה באזור צפויה להפוך למשימה בלתי אפשרית. חלק מהחניון שממזרח לאצטדיון הופקע לצורך הוספת נתיב נסיעה לציר שלבים והוא יכלול רק כ־160 מקומות חנייה, שחלקם יהיו תפוסים על ידי רכבים של המשטרה בעת המשחקים.
בנוסף, שדרות ירושלים נסגרו לתנועת כלי רכב, ומרבית הרחובות הרוחביים משדרות ירושלים מיועדים לחנייה לתושבי האזור בלבד, ורק בצד אחד שלהם. בן סימון אומר שהפתרון יהיה רק באמצעות הפעלת היסעיות (שאטלים) מתחנות הרכבת לבלומפילד.
אבל העירייה תצטרך גם למצוא פתרון למקרים שבהם משחקים יתקיימו בבלומפילד בשבתות. "יצטרכו כנראה שאטלים גם בשבתות, אם יהיו אז משחקים. לא תהיה ברירה אחרת", מעריך בן סימון.
חברת אחוזות החוף, שהתקציב השנתי שלה עומד על כ־700 מיליון שקל בשנה, משמשת גם כזרוע הביצועית המובילה של העירייה ומבצעת פרויקטים גדולים של שיקום תשתיות ובינוי.
אחד הגדולים שבהם יהיה במתחם סמל, מזרחית למגדל המאה ברחוב אבן גבירול, שם תבנה אחוזות החוף את מגדל בניין העירייה. הפרויקט, שעלותו מוערכת ב־370 מיליון שקל, יכלול מגדל בגובה של 24 קומות, שבו ירוכזו כל משרדי העירייה הפזורים כיום ברחבי העיר. "העירייה זקוקה לעוד מגדל", אומר בן סימון. "הבניין הקיים ימשיך לפעול, אבל העברת כל היחידות למגדל הנוסף תביא לחיסכון כספי משמעותי".