מאזן ההגירה הפנימי הגבוה ביותר ברשויות המקומיות ב-2018 היה בראש העין - 4,708 תושבים, ואחריה מדורגות חריש (3787), באר יעקב (2595) ועפולה (1495). כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הרשויות המקומיות שפורסמו היום (שלישי). לעומת זאת, המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים, בה נרשמה הגירה שלילית של 6048 איש, בדומה לשנה שלפני כן.
רוב העוברים לירושלים עשו זאת מבני ברק (925 בני אדם) ומבית שמש (668). רוב אלה שעזבו את הבירה עשו זאת לתל אביב (1636) ולבית שמש (1509). המדורגות אחרי ירושלים מבלינת מאזן הגירה שלישי היו בני ברק עם עזיבה של 3111 בני אדם, אשדוד (2836) ובת ים (2169).
בתל אביב, למרות יוקר מחירי הדיור מאזן ההגירה הפנימית היה חיובי - 582 בני אדם (כמה עברו לעיר פחות כמה עזבו אותה), כאשר רובם הגיעו מירושלים. רוב היוצאים מתל אביב עברו לרמת גן - 2548, לחולון - 1344 ולגבעתיים - 1317.
בשנת 2017 נישאו 50,029 אנשים והתגרשו 14,741. שיעור הנישאים הגבוה ביותר ל-1000 תושבים היה בבית"ר עילית עם 100.7, ואחריה חריש עם 91.4. שיעו המתגרשים הגבוה ביותר היה באילת - 18.
בריאות
שיעור הפטירות הארצי ל-1000 תושבים בשנים 2018-2014 היה 4.89. השיעור הנמוך ביותר היה באלקנה ובלהבים - 2.8. הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקה, עם 8.51 מתים ל-1000 נפש. שיעור הפריון הכולל הארצי ב-2018 עמד על 3.09 ל-1000 נפש. השיעור הנמוך ביותר נרשם בקריית טבעון ובית ג'אן - 1.83. הגבוה ביותר במודיעין עילית - 7.57.
תוחלת החיים עמדה על 82.72 שנים. בערים המונות מעל 50 אלף תושבים התוחלת הגבוהה ביותר הייתה במודיעין מכבים רעות עם 86.3 שנים, ואילו הנמוכה ביותר נרשמה ברהט - 79.4.
הממוצע הארצי של מספר התלמידים למורה עמד על 8.7, כשהגבוה ביותר היה באליכין, עם 33.4 ובלהבים עם 25.4. הממוצע הנמוך ביותר נרשם במועצות האזוריות תמר (1.8) נווה מדבר (2.2) ואל קסום (2.4).
53.9% מהמועסקים עובדים מחוץ ליישב מגוריהם. בגבעתיים לוקחים את הנתון הזה לקצה, כש- 81.8% עובדים מחוצה לה. מטבע הדברים, באילת המרוחקת מיישובים אחרים נרשם הממוצע הנמוך ביותר של תושבים העובדים מחוץ לעיר - 6.4%.
השיעור הארצי של משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם עומד 67.2%. בתל אביב השיעור הנמוך ביותר עם 41.9%. ואילו הגבוה ביותר ברהט עם 95.6%.
הממוצע הארצי של הכנסה כספית נטו לנפש עמד על בערים עם יותר מ-50 אלף תושבים על 5,266 ש"ח. ההוצאה הכספית לנפש עמדה על 4,062 שקלים. מבין הערים היהודיות, הנתונים הגבוהים ביותר נרשמו בתל אביב-יפו עם ההכנסה של 9,009 לנפש והוצאה של 7,200 לנפש. בצד השני של הסקאלה נמצאת מודיעין עילית עם הכנסה והוצאה ממוצעות לנפש של 1523 ו-1438 שקלים בהתאמה.
בלמ"ס ציינו עוד כי ב-2018 חלה עלייה של 4.3% בהכנסות התקציב הרגיל של הרשויות המקומיות. עם זאת, ב-91 רשויות נרשמה ירידה בהכנסות העצמיות לעומת 52 ב2017. הארנונה שנגבתה היוותה 64.4% מסך ההכנסות של הרשויות וההכנסה הממוצעת לנפש מארנונה עמדה על 2,868 שקלים בשנה.
בעיריות בהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית רבה וכן רמה סוציו-אקונומית גבוהה, נרשמה הכנסה גדולה יותר מארנונה. כך בתל אביב גבתה העירייה 7,058 שקל לנפש בשנה ובהרצליה 5,670 שקל לנפש. עוד עולה מהנתונים כי שיעור הארנונה שלא למגורים עמד על 55.4% מהסך הכולל. הגרעון השוטף הסתכם ב-380 מיליון שקל לעומת 94 מיליון ב-2017. ב-147 רשויות נרשם עודף תקציבי לעומת 108 עם גרעון.