"יתרה מכך, בעלי שליטה שהוגדרו שכירים כל השנים זכאים להחזר כספי בגין שבע שנים אחורה מאת המוסד לביטוח לאומי, שיכול להגיע כדי אלפי שקלים. בבדיקה שנערכה למשתכר סך של 22 אלף שקל בחודש נמצא החזר כספי של כ־13 אלף שקל. בנוסף, פרסם המוסד לביטוח לאומי הבהרה חשובה לעניין בעלי שליטה המוגדרים על פי פקודת מס הכנסה אך אינם מחזיקים במניות באופן ישיר (בן זוג/צאצא/הורה), כי הם יוכלו לקבל דמי אבטלה במסלול ירוק, ללא הבחינות והבדיקות שנהג המוסד לערוך בעבר והגיעו לעתים אף לדיונים בין כותלי בית המשפט". הכותב הוא שותף במשרד קינן ושות' רואי חשבון.
"בחודשיים של הסגר אנשים חווים את ביתם בעצימות שמעולם לא ידעו כמוה ומרגישים מה חסר ואיך אולי היו מתכננים את הבית אחרת. אנו המתכננים ומעצבי הפנים כבר נערכים לתת לכך מענה בפרוגרמה התכנונית בעידן הפוסט־קורונה. עבודה מהבית הינה מגמה עולמית, הולכת וגוברת בשנים האחרונות לנוכח הגלובליזציה ופקקי התנועה.
"מחקרים מראים שאנשים שעובדים מהבית עובדים בתפוקה גבוהה יותר. עם זאת, מי שלא נערך לכך מראש, נאלץ לעבוד מפינת האוכל עם אוזניות כדי לא לשמוע את הרעש הסביבתי מהילדים או מהטלוויזיה. זו עבודה בחוויה של צפיפות ובתנאים לא נוחים ולאורך זמן. מעבר לאי־הסדר במרחב הביתי והמשפחתי, עבודה באופן הזה לא תיתן מענה אמיתי בתפוקת העבודה, דבר שיוסיף ללחצים שממילא מתלווים בתקופה זו.
"עמדת עבודה ביתית טובה היא כזו שבעזרתה ניתן לתת תפוקה גבוהה של עבודה. חשוב שזו תהיה פינה שקטה שאותה ניתן לסגור בקיר גבס דו־קרומי. שימוש בחומרים ביתיים כגון טקסטיל, שטיח או וילון וחיפויים שונים על הקירות, ייתן את המענה האקוסטי ואת הניתוק משאר הפעילות בבית. פינת עבודה מתוכננת נכון, הכוללת את כל מה שדרוש במשרד, תעזור לשמור על הסדר, ולא פחות חשוב - שתהיה מעוצבת בצורה ארגונומית לנוחות מרבית ואף תמנע מיחושים.
"כך למשל מומלץ למקם את השולחן לכיוון החלון, או בניצב אליו. תאורת עבודה נכונה מעל שולחן העבודה וגם בהיקף החדר תדאג שהעיניים לא יתעייפו. אם אתם גרים בדירה ללא מרפסת, כדאי להוסיף קיר ירוק מכוסה צמחים שייתן תחושה של חוץ. ובכלל, זו עצה שאפשר ליישם בפינות נוספות בחלל הבית. בעידן הזום, כולנו נחשפנו לבתים של האחד והשנייה. האפליקציה הזו אומנם מאפשרת קיר מסך וירטואלי, אך מומלץ לחשוב על קיר אחורי מעניין, שישקף באופן אותנטי את המקצוע ואת המקצועיות של הדובר". הכותבת היא יו"ר ארגון מעצבי הפנים בישראל.
"השוק היה באוברשוטינג ענק. איך לא נכנסתי לפני חודש". משפט מהסוג הזה ודאי מהדהד בראש של רבים מאיתנו. הרי היה ברור שהמגיפה תגיע יום אחד לסיומה. מדד תל אביב 125 הספיק בינתיים לעלות ב־22% בחודש האחרון, ומי שהמתין לסימנים שיצביעו על דעיכת המגיפה - פספס חלק גדול מהעליות. אבל בזמן אמת, כשהשווקים צונחים ונראה שאין להם תחתית, אוחזת ברובנו בהלה. הפסדנו כבר כסף, ואנו חוששים להגדיל את ההפסד. האם אינסטינקט הפחד הבסיסי שטבוע בנו מונע מאיתנו לנצל הזדמנויות, או שמא הזיכרון מתעתע בנו, והכסף לא בדיוק חיכה לנו על הרצפה שנאסוף אותו.
"האמת מסתתרת כנראה באמצע. בחודש שחלף לא נמצא חיסון לקורונה, והנזקים הכלכליים לא בדיוק הפתיעו לחיוב, אבל התרגלנו למציאות החדשה. הקורונה הפכה לשגרת חיינו, ופתאום היא נראית פחות מאיימת. זה לא תרחיש דמיוני שלא יכולנו לחשוב עליו לפני חודש, אבל ראינו לנגד עינינו גם את התמונות הקשות של מתים באיטליה - והאינסטינקט הבסיסי שלנו אמר לברוח. כלל לא בטוח שהאינסטינקט שלנו טועה.
נניח שהעדפות ההשקעה שלנו הן שאיננו יכולים לספוג הפסד של 10% מכספנו. האם ההסתברות ל־10% ירידה במחירי המניות פחתה אחרי שהשוק ירד כבר ב־20%, או שמא מדובר בתפיסת "סכין נופלת" והיא בכלל עלתה. ההסתברות להפסד כזה כנראה עלתה, בד בבד עלתה גם ההסתברות שנראה תיקון חד כלפי מעלה.
"הדוגמה הטובה ביותר לכך היא אולי מדד המניות ביפן. מי שחשב בתחילת שנות האלפיים שאחרי ירידה של 50% במדד הניקיי אי אפשר להפסיד כבר הרבה וזה הזמן להיכנס, מצא עצמו עשר שנים לאחר מכן עם הפסד של 50% נוספים. אנו נוטים לשכוח ולהדחיק את התחושות שליוו אותנו בזמן שהמחירים ירדו בחדות, ולהעריך שנסחפנו אחרי העדר. אם בעוד חודש יתברר שהמגיפה עוד איתנו והשווקים ישובו לרדת, אנו נשכח מהר מאוד את האופוריה של החודש האחרון, ונחשוב איך לא מכרנו, הרי היה ברור שהווירוס הזה עקשן". הכותב הוא מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים.
התרעות פיקוד העורף