"זאת הייתה בסך הכל שנה טובה", מסכם זאב מידן, מנכ"ל מועצת הדבש, "אנחנו חושבים שצריכת הדבש אפילו עלתה קצת, מתוך המודעות לאכילת מזון בריא". על סגולותיו הבריאותיות של הדבש כבר נכתב רבות בעבר. החודש פורסם במגזין המקצועי לרוקחים PharmaLine כי ממסקנות של סקירה סיסטמטית ומטה־אנליזה שפורסמו בכתב העת הרפואי BMJ,עולה כי דבש יעיל יותר מטיפולים נפוצים רבים לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. "דבש הוא בהחלט בריא", אומר מידן, "יש אפילו ניצני מחקרים הבודקים את יעילות הדבש כמקל בהתמודדות עם הקורונה".
כמה נשלם על הדבש לקראת החגים? במועצת הדבש מבהירים כי מחירי הדבש לצרכן בארץ זולים ברובם או קרובים למחירי חו"ל. המחיר הקמעונאי הממוצע לצנצנת של 1 ק"ג עומד על כ־45 שקלים.
לפי נתוני מועצת הדבש לשנת 2020, בישראל פועלים כיום כ־510 דבוראים, המטפלים ב־120,000 כוורות שפזורות ברחבי הארץ, מתוכן 80,000 משמשות להאבקה. בארץ ובעולם ממשיכים להתמודד עם היעלמות של שליש מכמות הדבורים, תופעה היוצרת חשש גדול לעתיד ייצור המזון בעולם ועתיד האנושות. דבורת הדבש היא בעלת חשיבות אדירה עבור האדם, בשל היותה המאביקה המרכזית בטבע, שאחראית להפריית 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם. באמצעות האבקת הגידולים בארץ, דבורת הדבש תורמת לתל"ג החקלאי כ־2.5 מיליארד שקלים בשנה. מועצת הדבש מקדמת את המודעות לשמירה על ענף גידול הדבורים ומעודדת נטיעות צוּפָניות והרחבת שטחי מרעה, בשיתוף קק"ל ובהקצאה שנתית של 100 אלף שתילים לנטיעה על ידי הדבוראים.
לקראת ראש השנה ניכרת התרגשות רבה במכוורת יד מרדכי, מחלוצות ייצור הדבש בישראל ויצרנית מובילה של מגוון מוצרי מזון מהטבע. המכוורת פועלת משנת 1936, אז למדו מייסדי הקיבוץ את רזי הדבוראות מחיילים אוסטרלים ובריטים ששהו בארץ. במפעל הקטן שהוקם החלו לעבוד שלושה עובדים בלבד. בשנת 2003 התמזגה יד מרדכי עם חברת שטראוס ישראל, וכיום מועסקים בה כ־40 עובדים. הדבש של יד מרדכי מיוצר מפרחי בר ומגיע מדבוראים ברחבי הארץ. בחלקו הקטן הוא נרדה בחו"ל, כדי לעמוד בביקוש הרב.
"אנו נמצאים כעת בשיא עונת הרדייה ונערכים במרץ לקראת ראש השנה, חג הדבש", אומרת ליזי בית־עדה, מנהלת השיווק של יד מרדכי. "לקראת ראש השנה הקרוב אנחנו נערכים לייצור מוגבר, מכיוון שאנחנו מאמינים שהצריכה תגבר בשל העובדה שמשפחות רבות יישארו בארץ ולא ייצאו לחו"ל. כמו כן, אנחנו מניחים שבעקבות השיח על הסגר הצפוי בחגים, משפחות רבות יעשו את החג לבדן ולכן יקנו צנצנת דבש, לעומת שנים קודמות, שבהן החגים המשותפים הצריכו בדרך כלל קניית צנצנת אחת לכל המשפחה המורחבת. לכן כמות הדבש למשקי בית תגדל משמעותית".
בית־עדה מציינת: "אחד המוצרים שהשקנו ויצרו מהפכה באופן צריכת הדבש הוא הבקבוק הלחיץ. זה קרה כבר לפני 20 שנה ופתר את אחד החסמים המובהקים בשימוש בדבש, מאחר שהוא נתפס כדביק ומלכלך. ב־20 השנים האחרונות ייצרנו בערך 17.5 מיליון בקבוקים לחיצים, ועד סוף שנת 2020 נייצר 1.46 מיליון בקבוקי דבש לחיצים".
ממספרים ונתונים נעבור לסוגים ולטעמים. "היום רוב הדבש הנמכר ברשתות השיווק הוא דבש פרחי בר, שבדרך כלל מכיל ערב רב של פרחים מהטבע ואי אפשר לבוא ולהגיד שיש לו טעם דומיננטי של פרח מסוים", מסביר זהר רודולף, דבוראי ומנהל המכוורת החקלאית "גליל דן", שבבעלותה כ־5,000 כוורות. לדבריו, מי שמעוניין בדבש עם טעם מאופיין יותר, צריך לחפש את הדבש הזני. "דבש זני הוא דבש שאפשר להצביע בו על זן מסוים של פרח דומיננטי. למשל, דבש שנאסף באביב במטעי אבוקדו שאין בקרבתם פריחות נוספות, יהיה מאופיין כזן אבוקדו".
מכוורת "גליל דן" הוקמה בשנת 1935 בידי חברי קיבוץ דן, מראשוני המתיישבים העבריים בעמק החולה. המכוורת מייצרת דבש פרחי בר ודבש זני, ממתגת אותו כדבש בוטיק ומשווקת לרוב בחנויות מתמחות ופחות ברשתות השיווק. "בדרך כלל מעדיפים לחפש בסופרים את דבש פרחי הבר הרגיל ולא להסתבך יותר מדי עם טעמים", אומר רודולף, "אך יש אוכלוסיות ספציפיות שאוהבות מאוד זנים מסוימים של דבש. למשל, יוצאי חבר העמים לשעבר אוהבים מאוד את דבש האקליפטוס; האוכלוסייה במגזר הערבי אוהבת את דבש השיזף. אוכלוסייה קטנה יחסית אוהבת את דבש האבוקדו, אבל מי שאוהב - לוקח אותו. אצל היצרניות הגדולות אפשר למצוא בעיקר דבש פרחי בר, כי הן צריכות לקלוע לטעם של 80%־90% ממשקי הבית ולמכור בכמויות גדולות הרבה יותר".
בימים אלה רודולף עסוק, בין היתר, באריזות שי לחג. "ההזמנות הן לא כמו שהיו בשנים עברו", הוא אומר, "הן זהירות יותר, קטנות יותר. אנחנו מקווים שלא נישאר עם מלאי עודף בגלל המצב במשק, אבל בסך הכל אנחנו ממשיכים לעבוד. יש ענפים שהם במצב קשה כל כך, ואנחנו צריכים להודות על כך שאנחנו ממשיכים לעבוד ומצליחים לספק את התוצרת שלנו".
אם דבש זני מדבר אליכם, בחנות הקונספט המיוחדת "הכוורת מבית שי ספקטור" בכפר רות שבמועצה האזורית חבל מודיעין, תמצאו 13 סוגי דבש זני, בהם, בצל, אקליפטוס אביבי, אקליפטוס קיצי, דרדרי הגולן, מרווה וקורנית, תלתן, אשל, שיזף, זעתר ושלמון, ליצ'י ומנגו והדרים. לדברי ספקטור, העוסק בתחום משנת 1982, שמו של הדבש שלו הגיע עד ירדן. "איש עסקים ירדני, שמגיע לביקור בארץ בכל חודש וחצי, לוקח ממני שני קרטונים לכל המשפחה", הוא מספר.
המכוורת הפרטית של ספקטור נחשבת לאחת הגדולות בישראל, עם 3,000 כוורות הפזורות מנחל צאלים בדרום ועד לרמת הגולן ומורדות החרמון בצפון. חלקו הגדול של הדבש נמכר למשווקים אחרים, ואילו בחנות שלו אפשר למצוא את הדבש הזני המיוחד. "המודעות של הקהל הישראלי לדבש זני הולכת ונבנית עם השנים", הוא אומר, "בשנים האחרונות יש יותר מודעות לזנים השונים של הדבש, אבל בסופרים לרוב לא תמצאי את זה".
בשגרה, החנות של ספקטור פתוחה רק בימי שישי, מפני שבשאר ימות השבוע הוא עסוק עם הדבורים שמהן הוא מתקשה להיפרד. לרגל החג הוא מרחיב את פעילות המכירה בחנות, והחל מהיום ועד לערב החג היא תהיה פתוחה בימים א'־ו'. גם יתר יצרני הדבש מגבירים בימים אלה את פעילותם לקראת החג. במכוורות התיירותיות ברחבי הארץ ייערכו, כמדי שנה, חגיגות דבש, הפעם לפי הנחיות התו הסגול. יהיה אפשר להגיע למכוורות, לקנות דבש ישירות מדבוראים, ליהנות ממפגש עם דבוראים בשטח הכוורות, לבקר במכון רדיית דבש ולהעסיק את הילדים בסדנאות יצירה בנושא דבורים. שתהיה לנו שנה מתוקה.
התרעות פיקוד העורף