אז מה אפשר לעשות כדי להימנע מהצפה? וכיצד להתנהג במקרה שהיא כבר קרתה? בשירותי הכבאות וההצלה חידדו בעקבות האסון את הנהלים לחירום באזורים עירוניים, ולא רק במקומות פתוחים כפי שהיה עד אז. ההנחיה הרשמית היא להימנע בכל מקרה של חשש להצפה מירידה למפלסים תת־קרקעיים. מי שמתגורר במפלס תת־קרקעי מתבקש לצאת מביתו ולחזור אליו רק כאשר סכנת ההצפה חולפת. הכוונה לדירות קרקע ולדירות מרתף.
כמו כן, יש להימנע משימוש במעליות, שעלולות להיתקע כתוצאה מההצפה ומהקצר החשמלי הנגרם בעקבות ההצפה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבעלי מוגבלויות הנאלצים להשתמש במעלית באין ברירה אחרת.
הבעיה העיקרית בעידן גורדי השחקים, התמ"א והפינוי־בינוי היא שהתלות שלנו במעליות הולכת וגוברת אם נרצה וגם אם לא. ברוב המקרים מעלית אינה מוצר מותרות, בין אם במשרדים ובין אם בבתי מגורים רבי־קומות. "חשוב לזכור שלא רק גשמים גורמים להצפות, בבניינים רבי־קומות יש לא מעט אירועי מים גם בשגרה" אומר פלד. "זה יכול לקרות מפיצוץ אקראי של צינור, וכלה בספרינקלרים שמופעלים או בריכות מים שעולות על גדותיהן. נזקים כאלה משביתים את הבניין".
נושא תחזוקת המעליות הוא רציני יותר ממה שרובנו נוטים להתייחס אליו. "קודם כל חייב להיות הסכם כתוב בין בעל המעלית לחברת השירות, מכיוון ששום מעלית לא יכולה לקבל אישור נסיעה אם אין הסכם כזה".
אם במים עסקינן, מנכ"ל חברת ניטורם חגי פולישוק הוא היזם שפיתח לפני כשלוש שנים מערכת יחידה במינה בעולם, שמסוגלת לזהות חדירת מים לפיר המעלית ובכך לנעול אותה. "ברגע שהמערכת מזהה חדירת מים כלשהי, גם אם טפטוף קטן, היא מעלה את המעליות לקומה העליונה ומשביתה אותן. אם בדרום תל אביב הייתה מותקנת מערכת כזו, אין ספק שהאסון היה נמנע".
כדאי שוב לזכור שלא רק פגעי מזג אוויר יוצרים תקלה שעלולה לסכן חיים אלא גם עניינים שבשגרה. המצב במשרדים יכול להיות חמור הרבה יותר, ואף להשבית שירותים חיוניים הממוקמים בקומות גבוהות. סביר להניח שכל סיפור העיסוק במעליות לא היה עולה לכותרות אלמלא האסון, אם כי מלבד הוראות בטיחות של שירותי הכיבוי וההצלה, שעודכנו גם להתנהלות בתוך מבנים ולא רק מחוצה להם בתנאי שיטפון, לא זז דבר ברגולציה.
האחריות כמובן מוטלת עלינו האזרחים, וזו סיבה מספיק טובה כדי לגרום למקצועות כמו יועצי מעליות לפרוח בתקופה האחרונה. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים להתייעץ עם כמה רופאים מומחים לפני דיאגנוזה או כשאנחנו צועדים בחשש לתוך מוסך ולפעמים מעדיפים לשמוע חוות דעת נוספת, כך גם כדאי שיהיה מישהו שיבין את החומר בכל הנוגע להחלטות התחזוקה שעשויות להציל חיים.
"אנשים לא יודעים להתנהג עם מעלית, אין להם מושג, ובעניין הזה אפשר למכור להם הכל, וגם מוכרים להם הכל", אומר רוני פלד. "לכן ייעוץ הוא דבר חיוני ועושה טיפה סדר בראש של המזמין. זה מתחיל בחוסר הידע של בעל המעלית מול חברת המעליות להתמקח בענייני מחירים, להבין מה יעיל יותר עבורו מבחינה טכנית, וגם באספקט החסכוני".
שלא תטעו, לא מדובר בתחום חדש, אלא בכזה שעד עתה עבר בעיקר מפה לאוזן. "אנחנו משרד שקיים כבר 34 שנה, מתעסקים בין היתר בתכנון מעליות לבניינים חדשים, ונותנים שירות של שיקום ושימור למעליות קיימות, לחברות, בניינים וגופים", מספר אורי ניב, מהנדס באפיק, שהוא גם מוסמך מורשה לבדיקת מעליות. הצורך בפיקוח מקצועי ופיננסי על חברות המעליות הוליד את היוזמה להעמיד מערך מקצועי אמין ביותר לרשות הלקוחות. הרעיון של שיפור השירות, תפקוד המעליות וחיסכון בעלויות על ידי ייעוץ ופיקוח מקצועי למעליות גרם לאנשים רבים להבין שאי אפשר להתנהל אחרת.
"זה מעין 'חבר טלפוני' למחזיק המעלית, שכשיש לו בעיה הוא יכול להרים טלפון ולהתייעץ. כמו כן, מדובר בייעוץ בתפעול שוטף, שינוי רגולציה אם צריך, חובת טיפולים, שדרוג ועוד".
ולכל מקרה שלא יקרה, כדאי לדעת בנוסף שלכל מעלית תקנית יש מנגנון ידני, שמאפשר להעלות או להוריד אותה תוך שימוש בגלגל תנופה. גם אם היא מתמלאת מים וכבדה, אפשר להעלות אותה לגובה שמאפשר נשימה וכנראה גם פתיחת דלתות.
התרעות פיקוד העורף