בעלי עסקים: זה בדיוק הזמן להתמקד בפרסום ובשיווק מקומיים

רונית לאון: הגשמנו חזון ופתחנו חנות יבואן

"את העסק המשפחתי הקמנו בעלי רפי, גיסי אבי ואני לפני 20 שנה. בתחילת הדרך התמקדנו בעיקר בשיווק של חומרי ניקוי ומוצרי נייר למוסדות, מרפאות, מפעלים, מסעדות, בתי מלון ועוד. ב־2012 התרחבנו משמעותית לאחר שאחד הספקים שלנו קרס ורכשנו ממנו את קו הייבוא שלו, אשר כלל גם שימורים לבעלי חיים, מטאטאים, מגבים, מתקנים לחדרי שירותים, כלים חד־פעמיים ועוד. אנחנו מייבאים מוצרים רבים מטורקיה, אבל עובדים גם עם ספקים מבריטניה, גרמניה, בלגיה, איטליה והמזרח הרחוק. כשהגיעה הקורונה, עבדו כאן 16 איש – נהגים, מחסנאים, אנשי מכירות ומשרד. בסגר הראשון הוצאנו אותם לחל"ת, אבל מאז החזרנו את רובם, כי אנו מוגדרים כעסק חיוני".

"באמצע הסגר הראשון עברנו תקופה לחוצה לאחר שנאלצנו לעזוב את המקום הקודם במושב גינתון בגלל החוק החדש שאוסר על עסקים לפעול במושבים. למזלנו, מצאנו בעיר מגורינו יהוד מחסן בשטח של 1,200 מ"ר והפכנו אותו לבונבוניירה. תמיד היה לנו חזון לפתוח חנות יבואן שתאפשר גם ללקוחות פרטיים לרכוש מוצרים במחירים מוזלים מהיבואן לצרכן, ועם המעבר ליהוד הגשמנו את החזון הזה. מדובר בחנות שיש בה גם מתנות ומארזים מושקעים לעובדים, מוצרי טיפוח ופארם, ציוד וקישוטים לימי הולדת ועוד. מכיוון שרוב הלקוחות הגדולים והמוסדיים עדיין סגורים או לא חזרו לפעילות מלאה, החנות עוזרת להגדיל את תזרים המזומנים שלנו".

"זה לא היה קל לעבור ממחסן במושב לאזור תעשייה בעיר, כשאתה נאלץ לשלם פי חמישה גם על השכירות וגם על הארנונה. מאידך, תושבי יהוד מאוד מפרגנים לנו, ואנו מצליחים לבנות קהל לקוחות נאמן ומאוד נחמד. מי שמגיע לכאן ורואה את המוצרים ואת המחירים הזולים, מבין שיש כאן מימוש של צדק חברתי".

צחי לוי: הקפצתי משקפיים ללקוחות בבית

"אני אופטיקאי, אופטומטריסט ואורטופטיסט בהשכלתי, ואת חנות האופטיקה שלי פתחתי בגני תקווה בשנת 2000. אני מבצע בדיקות ראייה, מתאים משקפיים ומתמחה בעדשות מגע לנוער ובמולטי־פוקל, ורוב הלקוחות שלי הם מיישובי בקעת אונו ומאזור המרכז. עד שהגיעה הקורונה היו כאן שלוש עובדות, אבל כשהתחיל הסגר הראשון השארתי אחת מהן ואת האחרות הוצאתי לחל"ת. מאחר והחנות נחשבת לעסק חיוני בתחום הבריאות, נשארנו פתוחים לאורך כל התקופה".

"בסגר הראשון לא היה הרבה מה לעשות, כי אנשים פחדו אז לצאת מהבתים. אז ישבתי בחנות ועניתי לטלפונים מהבוקר ועד הצהריים ואז סגרתי וחזרתי הביתה. אחרי הסגר הראשון המצב קצת השתפר, אבל אז הגיע הסגר השני של חגי תשרי והתנועה נעצרה. הסגר השלישי שרק עכשיו יצאנו ממנו היה הכי קשה, כי גני תקווה הוגדרה 'יישוב אדום'. נוצר מצב שלקוחות הזמינו משקפיים אבל לא יכלו לצאת מהבתים שלהם או שחששו להגיע לאסוף אותם כי פחדו ממגע עם אנשים אחרים. אז בסוף כל יום עבודה הייתי עולה על האופנוע ומבצע משלוחים בין הבתים".

"כשאני מביט כיום על המאזנים, אני רואה ירידה של 50% לעומת התקופה לפני הגעת הקורונה. חלק מזה קשור לעובדה שאני עובד עם כמה וכמה מוסדות ממשלתיים, שגם הם היו מושבתים. גם היו מקרים שוויתרתי על מכירות, כי היה לי חשוב לשמור על החוקים וההגבלות. כלומר, להכניס לקוחות אחד אחד לחנות ולבדוק אותם בצורה הכי בטוחה שיש. אני מקווה שברגע שיסתיים החורף העבודה תתחיל לחזור, כי העונות החזקות של העסק שלי הן האביב והקיץ – מאפריל ועד אוקטובר".

ניר שפיר: לבנות תוכנית עבודה ליציאה מהסגר

סיגלית מיכאל: להגדיר ולהגיע לקהלי יעד נוספים