מחלקת המחקר במוסד לביטוח לאומי ממליצה להעלות את גיל הפרישה לפנסיה הן לנשים והן לגברים לגיל 70. גיל הפרישה הנוכחי עומד על 62 לנשים ו־67 לגברים. אם תיושם ההמלצה, יהיו למהלך זה השלכות אקטואריות חיוביות על הביטוח הלאומי, אולם ההשפעה על כלל המשק צפויה להיות משמעותית הרבה יותר מכך.
על פי המתווה המוצע, גיל הפרישה יעלה מיידית לצעירים המצטרפים למעגל העבודה. באשר לציבור שעומד בפני פרישה לפנסיה – השינוי לא יחול עליו. בנוגע לעובדים שנמצאים בגיל הביניים (50 פלוס), הפרישה תיעשה בצורה מדורגת אך תתפרס לשנתיים בלבד.
על פי המתווה הנוכחי המוצע באוצר, גיל הפרישה, לנשים בלבד, יידחה ל־65, כאשר הפריסה תיעשה על פני 11 שנה ולאחר מכן יוצמדו הפנסיות לעלייה בתוחלת החיים (כיום תוחלת החיים לנשים עומדת על 85 והיא גבוהה משל גברים).
בביטוח הלאומי סבורים כי להעלאת גיל הפרישה ישנן השלכות חיוביות על איכות החיים ותרומה משמעותית למשק בזכות המשך העבודה. נכון להיום, הביטוח לאומי משלם מדי שנה קצבאות זקנה בהיקף של 31 מיליארד שקל. דחיית הפרישה לפנסיה תחסוך מיליארדים בהיקף התשלומים.
מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר מסר ל"מעריב": "אני דוחף כבר הרבה זמן להעלות את גיל הפרישה גם לגברים. מעבר לפן הכלכלי והסוגיה של האקטואריה בחברות הביטוח, יש למהלך משמעות נוספת של בריאות הנפש והגוף".
שפיגלר מוסיף כי "כאשר אדם מפסיק לעבוד, מדובר בשינוי משמעותי ביותר עבורו. אין משמעות אקטוארית לפריסת גיל הפרישה לשנים ארוכות יותר. דבר זה עלול למוסס את המהלך כולו ולשגע את האנשים. כשאדם ממשיך לעבוד הוא ממשיך להפריש את דמי הביטוח ואז ניתן לחסוך את תשלום הקצבה".
בתשובה לשאלה האם אנשי האוצר מתייעצים עם מומחי הביטוח הלאומי אומר שפיגלר: "לפני משבר הקורונה שוחחו איתנו בנושא, אבל בזמן האחרון ניתקו מגע. יחד עם זאת, אנחנו דנים איתם בנושאים נוספים הנוגעים לביטוח הלאומי כמו רפורמת הנכים או בנושאי ליבה אחרים הנוגעים לחוק ההסדרים".