הביקוש לעובדים במקצועות הטכנולוגיה נותר גבוה גם בזמן משבר הקורונה - ועומד על כ־13 אלף משרות פנויות בענף, כפי שניתן היה לראות בדוח ההון האנושי שפרסמה לאחרונה רשות החדשנות.
העובדים בענף, שמקבלים שכר יותר מכפול מהממוצע במשק ושמהווים פחות מ־10% מהמועסקים בישראל, אחראים לרבע מתקבולי מס ההכנסה של שכירים בישראל. רשות החדשנות אישרה סבסוד ל־66 מוסדות להכשרה מקצועית והשמה - במטרה לשלב אלפי עובדים חדשים בהייטק תוך שנה. בימים אלה קורמת התוכנית עור וגידים גם בשטח.
גל גנוט, מומחה סייבר ומרצה במכללת סייברפרו ישראל ללימוד סייבר מעשי וקצין בכיר לשעבר בחיל המודיעין, מסביר: "צורכי הסייבר נמצאים בעלייה משמעותית ברחבי העולם, וישראל הפכה לחוד החנית של התעשייה - מה שמושך השקעות אדירות בחברות ישראליות. החברות האלו משוועות לעובדים מיומנים. ניתן להכשיר בארבעה חודשים אנשים ללא רקע קודם לתפקידים ספציפיים, וההכשרות מאפשרות לבוגרים 'להכניס רגל בדלת' ולהתקבל למשרה התחלתית בחברת הייטק. במסגרת העבודה הם בדרך כלל עוברים הכשרה מקצועית נוספת במה שנקרא ON THE JOB TRAINING, ומהר מאוד צוברים ידע וניסיון שמביאים לעליית שכר משמעותית ופותחים בפניהם מגוון גדול של משרות המשך".
גנוט מדגיש: "צריך לצפות לשכר התחלתי של בערך 8,000 שקל בחודש, ולהיות סבלני כי בסוף התהליך, לאחר כמה שנים, אפשר להגיע גם לשכר כפול ומשולש. זה נכון שבוגרי יחידות המודיעין נהנים מיתרונות מסוימים ומיוקרה, אבל בצבא המונחים 'לקוח' ו'רווח' שונים מאוד מאלו הרווחים בשוק הפרטי. הכל תלוי במוטיבציה, בהשקעה, בהתמדה ובסבלנות של המועמד. אנחנו גם מסייעים לבוגרים שלנו בהשמה לאחר ההכשרה, ולצורך כך עובדים על שיתופי פעולה עם מעסיקים עד לרמה שאנחנו מאפיינים קורסים לצורכי המעסיק".
און אוזן, ראש צוות PT בחברת Citadel, מספר: "הגעתי מעולם עסקי שהיה מאוד רחוק מתחום המחשבים. בגיל 31 סגרתי את העסק וחיפשתי כיוון אחר בחיים. התחלתי לעבוד במעבדת מחשבים, ובמקביל ללמוד שני קורסים. עשיתי את זה במשך שנה, פעמיים בשבוע לימודי ערב. אבל זה גם דרש ממני המון שעות לימוד מעבר - לצורך תרגול והרחבת הידע. אחרי שסיימתי את ההכשרה, שלחתי קורות חיים להמון חברות. לבסוף הצלחתי לעבור ראיון בהצלחה, ואומנם התחלתי בשכר התחלתי נמוך, אבל ההתקדמות וקפיצות השכר היו מהירות. כיום, לאחר כארבע שנים, אני כבר ראש צוות - והשכר שלי גדל באופן משמעותי".