השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות המואצת שלו, ושער הדולר היציג שנקבע ידי בנק ישראל בתום יום המסחר במט"ח עמד על 3.09 שקלים לדולר – השער הנמוך ביותר זה כ־25 שנה. הדולר ירד בשיעור של כ־0.4% והמשיך את המגמה של השבועות האחרונים.

היורו ירד גם הוא במסחר במט"ח, בשיעור חד עוד יותר, כ־1.1%, ושערו היציג נקבע על כ־3.51 שקלים – שפל של 20 שנה. בנק ישראל התערב בעבר ובמהלך משבר הקורונה רכש כ־30 מיליארד דולר, בניסיון למנוע את צניחת המטבע האמריקאי.

בנק ישראל המשיך גם לאחרונה לרכוש דולרים, בניסיון לבלום את ההתחזקות המואצת של השקל, אבל עדיין לא ברור כיצד יגיב הפעם לנוכח צלילת שער הדולר.

התחזקות השקל נעוצה בעיקרה מהחוזק של ענפי הייצוא מישראל, בהם ההייטק. לנוכח זאת, ההערכות הן שגם אם יחליט לבצע רכישות נקודתיות של דולרים, האפשרות של בנק ישראל לשנות את המגמה היא מוגבלת.

להתחזקות השקל עלולה להיות השפעה שלילית על היצואנים. זאת מכיוון שהם מקבלים פחות שקלים עבור מוצרים שמחיריהם נקובים לשווקים בחו"ל בדולרים, אך ממשיכים לשלם בשקלים את ההוצאות השוטפות בישראל, בהן שכר עבודה, מסים וארנונה.היצואנים דורשים שהמדינה תסייע להם, כדי למנוע פגיעה כלכלית.

במשרד האוצר עדיין לא נקבעה מדיניות. שר האוצר אביגדור ליברמן הגדיר לאחרונה את התחזקות השקל כ"צרות של עשירים". בין ההצעות שהועלו בדיונים עם משרד האוצר היו ביטול התייקרות תעריפי ארנונה לעסקים החל מ־1 בינואר, הקלה בתשלומי היצואנים למוסד לביטוח לאומי ומתן סיוע לייצוא בדרכים יצירתיות נוספות.

לעומת הזעקה של היצואנים, עבור מוצרים מחו"ל, היבואנים משלמים פחות בעקבות התחזקות השקל וגם הטיסות והנופשים בחו"ל הופכות לזולות יותר.

עם זאת, עד כה התחזקות השקל לא באה לידי ביטוי בהוזלת מוצרי יבוא, כמו כלי רכב ומזון. זאת לנוכח הטענות של היבואנים על עלייה בעלויות היבוא, בין השאר, בשל התייקרות ההובלה הימית והתייקרויות במוצרים בחו"ל.

בתוך כך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מסרה אתמול כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ברבעון השלישי בשיעור של 2.4% בחישוב שנתי. העלייה בתמ"ג הייתה נמוכה יותר לעומת הציפיות המוקדמות. מפילוח הנתונים עולה, כי היצוא עלה ברבעון השלישי בשיעור של 7.5% והיבוא בשיעור מתון יותר – 2.7%.