לשכת רואי החשבון יוצאת בקריאה לאסדרת ולאכיפת הרגולציה הנוגעת לפעילות קריפטו ומסחר במטבעות דיגיטליים: נשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, הודיע על הקמת ועדת מומחים שתפעל לגיבוש המלצות מיידיות עבור רשויות המס והמפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת.

על רקע כניסתו לתוקף של הצו לאיסור הלבנת הון על נותני שירותים פיננסיים והתגברות השיח בנושא, אחת ההחלטות הראשונות של נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר נוגעת לתפוח האדמה הלוהט, המשפיע על מגוון נותני שירותים (חברות פינטק, נותני אשראי וחברות קריפטו), כאשר המשותף לכולם הוא הצורך במנגנון חשבונאי ומיסויי מפוקח, מסודר ושקוף. למעשה, כניסת הצו לתוקף פותחת פתח למתן רישיון פעילות קבוע לגופים העוסקים במטבעות דיגיטליים. עם זאת, הרגולטור אחראי, הממונה על רשות שוק ההון, עדיין נמצא בתהליך בדיקה של גופי קריפטו שונים שהגישו בקשה לקבלת רישיון.

שורה של החלטות וצווים שהוצאו בשנים האחרונות, הן בידי בנק ישראל והן בידי האגף לפיקוח על שוק ההון, ניסו לקבוע גבולות גזרה ברורים ולייצר מנגנוני גילוי, אלא שבפועל, רואי חשבון רבים חוששים לקחת אחריות בנושא בשל לקונות רבות שעשויות לסכן אותם, כך שבשטח במקום שנראה פריחה של תעשיית הפינטק המקומית, אנו עדים לקיפאון מדאיג.

במדינות רבות, ביניהן, קנדה, יפן וארה"ב, הבנקים מאפשרים פעילות קריפטו ללא הפרעה, לצד מערכת אכיפה מקצועית ויכולת לגבות מיסים במיליארדי דולרים מרווחי קריפטו, כאשר בארה"ב אף פועלת בורסת קריפטו (קויינבייס) הנסחרת בנאסד"ק. אלא שאצלנו, למרות הכרעה מפורשת של בית המשפט העליון בישראל כבר בפברואר 2018, לפיה על הבנקים לאפשר פעילות קריפטו מפוקחת בחשבונות הלקוחות תוך ניהול הסיכון באופן מבוקר, מרבית הבנקים מסרבים לאפשר העברת כספים אל ומהחשבונות – כך שגם הטיפול במיסוי ובחשבונאות המגיע לפתחם של רואי החשבון לא זוכה למענה ראוי.

רו''ח חן שרייבר (צילום:  ראובן קפוצ'ינסקי)רו''ח חן שרייבר (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר: "אנו מקבלים עשרות פניות ביום מרואי חשבון שמרגישים חשופים ושמבקשים לפעול לתיקון המצב. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל 2021, מאות אלפי ישראלים קונים ומוכרים קריפטו באמצעות גופים בינלאומיים באמצעות כרטיסי אשראי או פלטפורמות דיגיטליות, תוך הפרת החוק (חוקי ני"ע, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, איסור הלבנת הון ועוד) ואי דיווח לרשות המיסים, כל זאת בהיעדר אכיפה מצד רשות שוק ההון ורגולטורים נוספים. ישראל נחשבת, ובצדק, למעצמת היי-טק, פינטק ובלוקצ'יין. מאות חברות ישראליות, חלקן מובילות ופורצות דרך בתחומן, מפתחות שירותים וטכנולוגיות שמטרתם ליצור כלים יעילים וחדשניים בתחום הפיננסים והבנקאות. אלא שמיזמי פינטק ובלוקצ'יין דורשים סביבה רגולטורית בטוחה – ולצערי כאן אנחנו בפיגור משמעותי ביחס למדינות רבות בעולם – והתוצאה היא בריחה של יזמים ישראלים רבים לחו"ל. עיסוק בכסף של 'אחרים' חייב להיות מוסדר בצורה ברורה וחד משמעית, הן על מנת לייצר ביטחון לציבור שכספו מטופל על ידי החברות השונות, והן על מנת לייצר ודאות אצל היזמים כי הם פועלים כדין. על כן דרושה רגולציה, שגם תדע לתת מענה מראש לשאלות שונות של היזמים (Pre ruling). רואי חשבון רבים שבקיאים בתחום ושעימם שוחחנו, סיפרו על חוסר ודאות וחשש לפעול עבור לקוחותיהם כדי לא להיות חשופים בעצמם. הגיע הזמן לעשות סוף ללקונה הזו ולהסדיר את הזירה החשובה הזו".