קרן אוזן (עיתונאית ואשת תקשורת) בראיון עם איל וולדמן, יו"ר וולדו הולדינגס, לשעבר נשיא ומנכ"ל מלאנוקס אשר נרכשה על ידי אנבידיה.
איך בישראל יש יותר יוניקורנים מאשר באירופה?
"הרבה מאוד מזה טמון בתרבות שלנו. תסתכלי על גרמניה או יפן, אנשים מפחדים מכישלונות, והמצטיינים הולכים לעבוד בחברות הגדולות במקום לפתוח סטארט אפ. בישראל מי שבראש הכיתה שואף לפתוח סטארט אפ. אנשים לוקחים כאן יותר סיכונים. אירופה הרבה יותר שמרנית, ופה חותרים לסיכון".
מה הסיכוי להפוך ליוניקורן?
"אני חושב שפחות מ-5% מהסטארטאפים שמצליחים יכולים להפוך להיות יוניקורן. אנשים צריכים לקחת את הסיכונים ולהיות מחושבים".
זו מסורת שהולכת להישאר? ישראל תמשיך להיות הקטר של ההייטק?
"אני חושב שזה ימשיך להיות בצורה הזו, בישראל יש הרבה מאוד ידע של איך לעשות דברים בשווקים מאוד מגוונים. אני חושב שכח האדם גם נהיה טוב יותר ברמה העסקית, בהובלה ובניהול, וכך יימשך בעתיד. בנוסף, אנחנו רואים האצה גדולה מאוד בגידול הרווחים של החברה, ראינו בשבועות האחרונות תיקון לא קטן של השוק, אבל לדעתי הגידול ימשיך גם בעתיד. אנחנו רואים צמיחה גדולה של טכנולוגיה שמביאה לצמיחה נוספת. אנחנו היום לא יכולים לחיות, תרתי משמע, בלי הטכנולוגיה".
יש סנכרון בין מערכת החינוך לבין מה שצריך לקרות בהייטק כדי שיצליח?
"צריך להקפיד להמשיך להשקיע בחינוך בכל הרמות, אם זה בבתי ספר יסודיים, ואם זה באוניברסיטאות - זה התפקיד הכי משמעותי של הממשלה. החינוך בארץ טוב, צריך לשפר ויש הרבה מקומות לשיפור. המקצועות הריאליים משמעותיים, ואני חושב שיש לנו בעיה גדולה בסקטור החרדי, ששם רבים לא מקבלים את מקצועות הליבה שמשמעותיים להצלחה בהייטק. אני שותף גם במעין השקעה או תרומה ללימוד חמש יחידות ברהט".
לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצאת מודל שיכול להוות גשר בין שני העמים?
"מלנוקס מעסיקה היום פלסטינים בשכם, בחברון, בעזה ועוד. אני חושב שעולם ההייטק שמחפש הרבה מאוד משאבי אנוש במקומות שונים בעולם יכול למצוא משאבים מדהימים בעזה וברשות הפלסטינית. בעזה יש אנשים מדהימים עם מוטיבציה רבה, וההעסקה שלהם הייתה טובה מאוד. אני גם גאה בזה שבמכירת מלנוקס העובדים הפלסטינים קיבלו חמישה מיליון דולר, ושם לקבל 100 אלף דולר עבור עובד זה המון כסף".