במסגרת הדיון, בו לקח חלק הנגיד דרך הזום, הוא טען כי "ביצענו אומדן בבנק לפגיעה הכלכלית כתוצאה מיום בידוד, עברנו ענף ענף, חישבנו את שיעור העובדים שאינם יכולים לעבוד מהבית, כפול השכר היומי הנקי שלהם. הכפלנו את זה במשקל של אותו סקטור ושיעור ההשתתפות, הוספנו את התוספת של הימנעות מצריכה, בהתאם לנתונים שיש לנו מהוצאת כרטיסי אשראי – והגענו לעלות יומית לבידוד של עובד, של משהו כמו 273 שקלים. אם אנחנו הולכים לתרחיש של 15% בדיקות חיוביות מתוך 30 אלף בדיקות, מדובר ב-123 מיליון שקלים, אם לוקחים את העלות היומית הזו ואתה מדבר על גל של 10 ימים, אנחנו מדברים על סדרי גודל במונחי תוצר, של טיפה מעל מיליארד שקלים בעשרה ימים, או שניים ומשהו מיליארד על 20 יום".
"מרבית ההערכות מדברות על גל יחסית קצר – מספר שבועות, לכן בהערכות שנתתי לכם, העלות המשקית ביחס למאומת, מדובר בשלב זה לא באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים", המשיך הנגיד.
לדבריו, הסוגיה העומדת בפני מקבלי ההחלטות נוגעת לתרחישים יותר קריטיים, אשר "יהפכו את הגל ליותר מקרו-כלכלי, למשל פגיעה בשירות חיוני. אנחנו לא שם כרגע, אבל התרחישים יכולים להביא לפגיעה מקרו-כלכלית גבוהה. חשוב מאוד להיות מאוד מאוד ממוקדים", טען, אך סייג כי "חשוב להבין שרמת אי הוודאות שלנו היא מאוד שונה מהנקודות שהיינו בבואנו ליישם את רשת הביטחון ובוודאי את קופסת הקורונה הראשונה שהייתה מרץ – אפריל".
עוד הוסיף הנגיד כי לאור היתכנות תרחישים קשים יותר מהמצב הנוכחי, "חשוב שהממשלה תערך עם תוכנית ב', עם כמה עקרונות שנקודת המעבר, אם צריך לעבור אליה, צריכה להיקבע עפ"י קריטריון מקרו כלכלי. זה יכול להיות עפ"י אומדנים לפדיון עסקים, הגורם מסדר מעולמות המקרו, אם בכלל מגיעים לשם. יש כל מיני קריטריוני סף שיותר ספציפיים לעסקים". לסיום, הוא העריך כי הגל הנוכחי יסתיים עם שיעור של 5.5 אחוזי צמיחה בתום 2022: "חלק גדול מהפעילות ישוב לאחר הגל, אבל צריך להיות עם היד על הדופק".
התרעות פיקוד העורף