עולם השפכים לא זר לארי גולדפרב, שגדל באשקלון בקו הראשון לים, ובימים שהיה יוצא לשחות ולגלוש היה מבחין מדי פעם בזרמי מים עכורים וחומים לא רחוק מהחוף. "בים ביליתי את רוב שנות נעוריי, ובתור מי שגדל בים, היה לי ברור שמתישהו בחיי אני אתעסק בנושא הזה של השפכים, רק שלא ממש ידעתי באיזו צורה".
ב־20 השנים האחרונות צבר גולדפרב ניסיון רב בתחום השפכים. הוא שימש כסמנכ"ל של DHV-MED, חברת ייעוץ בינלאומית לפרויקטים של הנדסה, והוביל פרויקטים סביבתיים רב־תחומיים. בעברו שימש ארי כמהנדס תהליכים במפעל טיהור שפכים בירושלים (הגיחון) וכן שימש כיועץ של מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה בקביעת מדיניות זיהום תעשייתי.
החברה הנוכחית קיימת משנת 2012 ומונה קרוב ל 70 עובדים, שחצי מהם הן נשים בתפקידים ניהוליים. "מעבר לעולם הטכנולוגי והעסקי, הנוכחות הנשית בתפקידי הנהלה הייתה חשובה לנו מאוד, זה ערך מרכזי בחברה".
את הניטור החלו בחברה לעשות עוד בטרם פרצה מגיפת הקורונה, והפטנט החל להתפשט ברחבי העולם. "התרחבנו לאירופה, ושיתפנו פעולה באיטליה, באנגליה, בגרמניה ואחר כך גם בארה"ב, בקליפורניה, בטקסס ובקולורדו. עם הזמן מצאנו בעצם שהשפכים מספרים הרבה עלינו. כל מה שקורה בהתנהגויות של אנשים אפשר לראות דרך השפכים, וכך פותחה המערכת שבודקת את השינויים של מה שקורה בעיר על פי השפכים".
גאווה ישראלית
כמה חודשים אחרי ההצלחה הבינלאומית פרצה הקורונה, וכאן זיהו בחברה הזדמנות טובה לסייע למוסדות הממשלתיים להתמודד עם המגיפה. "התחברנו לכמה גופים בישראל, בהם משרד הבריאות והטכניון, ויצרנו יחד מעין דשבורד שבו רואים את מפת המדינה ואת מצב בריאות הציבור והתחלואה". הפיילוט החל באשקלון, במלון קורונה, ובעיר עצמה, אז הוכיחו ב־KANDO שהפטנט שלהם אכן עובד.
"זה בעצם כלי שמאפשר לדעת בכל רגע נתון מה מצב בריאות הציבור דרך מידע מהשפכים. וישראל היא המדינה היחידה בעולם שעושה את זה כרגע ברמה לאומית", אומר גולדפרב. "היכולת לאתר את מצב התחלואה בכל קהילה ברמת השכונה היא משהו שאין שני לו.
זה נחוץ אגב דווקא בימים שבהם התחלואה נמוכה ולכאורה אין מגיפה" הוא מוסיף, "כשאין תחלואה גבוהה, אנשים לא מתעסקים בדאטה, ואז מתרחש משהו מעניין מאוד, שכבר קרה לנו בשני גלי התחלואה האחרונים. מצאנו שאנחנו יכולים לנבא שבעה ימים לפני פרוץ הגל, ולפני שמישהו בכלל מתחיל לדבר על זה, שינויים בשפכים. הידע המוקדם הזה, שאפשר לנטר אותו ולהתריע עליו, יכול לסייע ולתת כלים רבים שיעזרו לנהל את ההתפרצות בצורה טובה הרבה יותר".
ובכל זאת, השיחה בינינו נערכת בעיצומו של גל חמישי, גם אם כבר רואים את האור בקצה האומיקרון, ולדבריו של גולדפרב, במהלך השבועות הקרובים ולאור מצב של אי־ספיקה במערך הבדיקות, שיהיה ממוקד בעיקר בחולים עם תסמינים, החלון העיקרי למצב התחלואה או הדבקות באוכלוסייה יהיה השפכים.
"למעשה, משרד הבריאות ומקבלי ההחלטות יהיו בסוג של טיסה בלי מכשירים כי לא נוכל לאתר את מרבית המאומתים בבדיקות קליניות. המידע מהשפכים יהיה למעשה תחליף לקובעי המדיניות וחלון למצב ההדבקה והתחלואה האמיתי באוכלוסייה". הטכנולוגיה מסייעת לנטר מבעוד מועד, באמצעות השפכים, את הנגיפים השונים של הקורונה - בהם האומיקרון והדלתא - ולהעביר למשרד הבריאות ולמקבלי ההחלטות תמונה מדויקת בזמן אמת על מצב התחלואה בכל רשות מקומית.
וכמובן לא רק בקורונה ובגלי תחלואה עסקינן. בימים אלה עובדים בחברה על פרויקט גדול מאוד עם ממשלת בריטניה, הכולל פיילוטים בכמה ערים בממלכה, ומטרתם היא לתת גישה לציבור להיחשף לרמת תחלואה, לאו דווקא בענייני קורונה. "המטרה היא ליצור מעין אפליקציה שתיתן לציבור אינדיקציה על בריאותם ועל בריאותן של שכונות ומקומות נוספים דרך השפכים. בדיוק כמו שיש אפליקציה של מזג אוויר בערים שונות כך תהיה אפליקציה של שפכים".
נקודה נוספת שגולדפרב מבקש לציין היא התיירות. "הכוח הגדול של ניטור דרך השפכים הוא דווקא כשאין תחלואה. תחשבי על סיטואציה שאת נוסעת לחופש ואת לא יודעת מה יהיה, האמירה שהכל בסדר היא די אמורפית. אבל אם את רוצה לטוס לסוף שבוע בפראג, ואת פותחת את האפליקציה ורואה שהכל באמת בסדר שם, זה אקט שמניע את הכלכלה. לפעמים כשרואים שהכל בסדר, זה חזק יותר מאשר לומר שיש בעיה".
התרעות פיקוד העורף