על ניטור קורונה דרך שפכים בוודאי כבר שמעתם, אבל למי שמספיק ותיק בישראל זה לא דבר כל כך חדש. גם נגיף הפוליו באחד מסבביו התוקפניים התגלה לראשונה בשפכים, ובזכות אותו גילוי הצליחו לאתר ולמנוע התפרצות מגיפה גדולה יותר. אבל הסיפור של חברת KANDO, שחרתה על דגלה לשפר את איכות חייהם של בני האדם ברחבי העולם באמצעות השפכים, הוא גדול הרבה יותר מכל סיפור על גילוי מגיפה. וי נוסף על סיפור הצלחה ישראל בינלאומי.
עולם השפכים לא זר לארי גולדפרב, שגדל באשקלון בקו הראשון לים, ובימים שהיה יוצא לשחות ולגלוש היה מבחין מדי פעם בזרמי מים עכורים וחומים לא רחוק מהחוף. "בים ביליתי את רוב שנות נעוריי, ובתור מי שגדל בים, היה לי ברור שמתישהו בחיי אני אתעסק בנושא הזה של השפכים, רק שלא ממש ידעתי באיזו צורה".
ב־20 השנים האחרונות צבר גולדפרב ניסיון רב בתחום השפכים. הוא שימש כסמנכ"ל של DHV-MED, חברת ייעוץ בינלאומית לפרויקטים של הנדסה, והוביל פרויקטים סביבתיים רב־תחומיים. בעברו שימש ארי כמהנדס תהליכים במפעל טיהור שפכים בירושלים (הגיחון) וכן שימש כיועץ של מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה בקביעת מדיניות זיהום תעשייתי.
החברה הנוכחית קיימת משנת 2012 ומונה קרוב ל 70 עובדים, שחצי מהם הן נשים בתפקידים ניהוליים. "מעבר לעולם הטכנולוגי והעסקי, הנוכחות הנשית בתפקידי הנהלה הייתה חשובה לנו מאוד, זה ערך מרכזי בחברה".
שפכים מספרים סיפור
"עולם השפכים הוא עצום יותר ממה שאת יכולה לדמיין", מכניס אותי גולדפרב לרגע לנבכי הדמיון, וזה לא קשה, מכיוון שכולנו יודעים כיצד נראה ומריח ביוב, בין אם הוא תת־קרקעי ובין אם הוא מחליט להציף לנו את הבית. "מתחת לפני האדמה מדובר ברצף של צינורות שיוצאים מהבתים, עם ביוב זורם, ואף אחד לא יודע מהיכן כל דבר יוצא ומדוע. כשמגיע זיהום גדול מאוד ממקור כלשהו, הוא בסופו של דבר פוגע בים, וזה מתסכל מאוד. מכאן נוצר הרעיון לבנות מערכת שתנטר את העולם התת־קרקעי של הביוב ותאתר לנו מה קורה שם".
מעין תרשים זרימה של צינורות תת־ קרקעיים
"בדיוק. התרשים הזה מאפשר לנו לגלות מה קורה בכל שכונה ומהיכן נוצר זיהום. אם מדובר במסעדה ששפכה שמן לצינורות או במפעל שנוצר אצלו זיהום גדול. היכולת לאתר את הנקודות הללו נותנת אפשרות לטפל בזיהומים בזמן ובצורה נכונה".
איך זה לא קרה עד עכשיו בעצם?
"עולם השפכים היה עולם ללא דאטה. בשלב הראשון היינו צריכים לחפש את הטכנולוגיה שתלמד לאסוף מידע בעולם הזה. פיתחנו מערכות מתחת לקרקע שלוקחות את המידע, מאתרות את המידע ומשדרות אותו בענן. פיתחנו מערכת שיודעת לשבת מתחת לקרקע, לאסוף מידע, לנתח אותו, ועל ידי אלגוריתמיקה חכמה היא יודעת להגיד ולהתריע בכל פעם שיש שינוי כלשהו בשפכים ומעדכנת אם זה מהמפעל או ממקור אחר".
את הניטור החלו בחברה לעשות עוד בטרם פרצה מגיפת הקורונה, והפטנט החל להתפשט ברחבי העולם. "התרחבנו לאירופה, ושיתפנו פעולה באיטליה, באנגליה, בגרמניה ואחר כך גם בארה"ב, בקליפורניה, בטקסס ובקולורדו. עם הזמן מצאנו בעצם שהשפכים מספרים הרבה עלינו. כל מה שקורה בהתנהגויות של אנשים אפשר לראות דרך השפכים, וכך פותחה המערכת שבודקת את השינויים של מה שקורה בעיר על פי השפכים".
אתם בעצם מסתכלים על השפכים כסוג של דאטה מתחת לאדמה
"וזה מספר סיפור על בריאות של אנשים, על תזונה של אנשים, על התנהגויות של אנשים, על שימוש בתרופות, שימוש בסמים, שימוש בכל מיני נוגדי דיכאון או תרופות אחרות, את הכל אפשר לראות בשפכים ואפשר לומר הרבה דברים על האוכלוסייה".
גאווה ישראלית
כמה חודשים אחרי ההצלחה הבינלאומית פרצה הקורונה, וכאן זיהו בחברה הזדמנות טובה לסייע למוסדות הממשלתיים להתמודד עם המגיפה. "התחברנו לכמה גופים בישראל, בהם משרד הבריאות והטכניון, ויצרנו יחד מעין דשבורד שבו רואים את מפת המדינה ואת מצב בריאות הציבור והתחלואה". הפיילוט החל באשקלון, במלון קורונה, ובעיר עצמה, אז הוכיחו ב־KANDO שהפטנט שלהם אכן עובד.
"זה בעצם כלי שמאפשר לדעת בכל רגע נתון מה מצב בריאות הציבור דרך מידע מהשפכים. וישראל היא המדינה היחידה בעולם שעושה את זה כרגע ברמה לאומית", אומר גולדפרב. "היכולת לאתר את מצב התחלואה בכל קהילה ברמת השכונה היא משהו שאין שני לו.
זה נחוץ אגב דווקא בימים שבהם התחלואה נמוכה ולכאורה אין מגיפה" הוא מוסיף, "כשאין תחלואה גבוהה, אנשים לא מתעסקים בדאטה, ואז מתרחש משהו מעניין מאוד, שכבר קרה לנו בשני גלי התחלואה האחרונים. מצאנו שאנחנו יכולים לנבא שבעה ימים לפני פרוץ הגל, ולפני שמישהו בכלל מתחיל לדבר על זה, שינויים בשפכים. הידע המוקדם הזה, שאפשר לנטר אותו ולהתריע עליו, יכול לסייע ולתת כלים רבים שיעזרו לנהל את ההתפרצות בצורה טובה הרבה יותר".
ובכל זאת, השיחה בינינו נערכת בעיצומו של גל חמישי, גם אם כבר רואים את האור בקצה האומיקרון, ולדבריו של גולדפרב, במהלך השבועות הקרובים ולאור מצב של אי־ספיקה במערך הבדיקות, שיהיה ממוקד בעיקר בחולים עם תסמינים, החלון העיקרי למצב התחלואה או הדבקות באוכלוסייה יהיה השפכים.
"למעשה, משרד הבריאות ומקבלי ההחלטות יהיו בסוג של טיסה בלי מכשירים כי לא נוכל לאתר את מרבית המאומתים בבדיקות קליניות. המידע מהשפכים יהיה למעשה תחליף לקובעי המדיניות וחלון למצב ההדבקה והתחלואה האמיתי באוכלוסייה". הטכנולוגיה מסייעת לנטר מבעוד מועד, באמצעות השפכים, את הנגיפים השונים של הקורונה - בהם האומיקרון והדלתא - ולהעביר למשרד הבריאות ולמקבלי ההחלטות תמונה מדויקת בזמן אמת על מצב התחלואה בכל רשות מקומית.
וכמובן לא רק בקורונה ובגלי תחלואה עסקינן. בימים אלה עובדים בחברה על פרויקט גדול מאוד עם ממשלת בריטניה, הכולל פיילוטים בכמה ערים בממלכה, ומטרתם היא לתת גישה לציבור להיחשף לרמת תחלואה, לאו דווקא בענייני קורונה. "המטרה היא ליצור מעין אפליקציה שתיתן לציבור אינדיקציה על בריאותם ועל בריאותן של שכונות ומקומות נוספים דרך השפכים. בדיוק כמו שיש אפליקציה של מזג אוויר בערים שונות כך תהיה אפליקציה של שפכים".
אף שהתשובה מובנת, בכל זאת השאלה המתבקשת היא למה שמישהו ירצה לרפרש אפליקציה של ביוב?
"זה בעיקר יכול להיות נחוץ לטיולים. ובטח בתקופה כמו שאנחנו חיים בה כיום. אם אני רוצה לטוס לטיול במקום כלשהו, אני פותח את האפליקציה ורואה את מצב התחלואה, בין אם של שפעת ובין אם של וירוס או כל דבר אחר. אנחנו רואים את הדבר הזה כמשהו שחיוני בחיים כמעט לכל אדם כיום, וכן חשובה הנגישות לציבור, המידע הפתוח שכולם יכולים לראות. נכון שכרגע אנחנו בעיצומו של הקוביד, אבל זה לא חייב להישאר רק שם".
אמרת לי בתחילת השיחה שהחזון של החברה הוא לשפר את חייהם של אנשים על ידי השפכים, חוץ מגילוי מגיפות ודליפות וזיהומים, יש גם נקודת אור שאפשר לאתר בממלכת הביוב?
"בעיריית ניו יורק למשל דיברו איתנו על בעיית השמנה ועל תקציבים רבים שהוזרמו לטובת חינוך תזונתי. הבעיה שלהם הייתה שהם לא באמת יודעים מה אפקט המשאבים הרבים שהם מקצים לטובת החינוך התזונתי, ואם הוא באמת אפקטיבי ויעיל. דרך מידע מהביוב יכולנו לסייע לעירייה לאתר את המוקדים בשכונות שבהן מושקעים משאבים גדולים לטובת חינוך תזונתי ובכך לאתר את היעילות. אותו הדבר בקליפורניה למשל. הדרך להשפיע על חייהם של אנשים דרך הביוב פותחת עולם אינסופי".
נקודה נוספת שגולדפרב מבקש לציין היא התיירות. "הכוח הגדול של ניטור דרך השפכים הוא דווקא כשאין תחלואה. תחשבי על סיטואציה שאת נוסעת לחופש ואת לא יודעת מה יהיה, האמירה שהכל בסדר היא די אמורפית. אבל אם את רוצה לטוס לסוף שבוע בפראג, ואת פותחת את האפליקציה ורואה שהכל באמת בסדר שם, זה אקט שמניע את הכלכלה. לפעמים כשרואים שהכל בסדר, זה חזק יותר מאשר לומר שיש בעיה".