"המערכת הבנקאית יציבה. אנחנו בוחנים תרחישים שונים לגבי המשכנתאות שהציבור מקבל ורואים יציבות, אבל התערבנו בפן המימון של יזמי הנדל"ן כי ראינו תרבות חיתום שהתחילה במינוף מאוד גבוה של קבלנים". כך אומר ל"מעריב" נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.
עוד הוסיף: "נאלצנו להטיל מגבלות הוניות והנחיות ספציפיות נוספות. כל זה עדיין לא מתגלגל לפן היציבות, אלא לתרבות החיתום. רפורמת המשכנתאות אמורה להביא לשיקוף הסיכון. למרות שהסרנו את מגבלת הפריים במשכנתאות, הציבור הגדיל את חשיפתו לאפיק ב־10% בלבד ועדיין רחוק מהתקרה.
"המערכת הבנקאית איתנה, והיא שירתה אותנו בכל המשברים. קשה להמעיט בחשיבות היציבות. לפעמים יש לי תחושה שזה נלקח כמובן מאליו. לצד קידום הפן התחרותי, אסור לשכוח שצריך לשים זרקור גם על שיקולי היציבות". בתשובה לטענות מנהלי הבנקים על מגבלות השכר כחלק משכר הבכירים, אמר: "הבנקאים משוחחים איתי, ובהחלט ראוי לבחון אם מגבלת השכר יצרה תמריץ שלילי למערכת ואיך המגבלה מתיישבת עם השינויים בשוק העבודה בכלל ובשוק ההייטק בפרט. אני חייב לומר שבשפיץ של הפירמידה כל המנהלים ראויים. אשאר בשלב זה בקביעה שהנושא ראוי לבחינה".
ב־11 באפריל תקבע הוועדה המוניטרית את גובה הריבית, ועל ההחלטה הצפויה אומר הנגיד: "תהליך העלאת ריבית מורכב מיותר ממשתנה אחד. קו המדיניות הוא של צמצום מוניטרי. מאז ההחלטה האחרונה, חלו שינויים מהותיים וחלקם פועלים בכיוונים מנוגדים. "נביא בחשבון את השינויים שכן משפיעים: הכלכלה יותר חזקה ממה שחשבנו לפני רבעון, גם תקבולי המסים גבוהים למרות שחלקם לא פרמננטיים. התיסוף היחסי של השקל ממתן את האינפלציה. הפרמטר המרכזי עבורנו הוא חוזקה של הכלכלה. הריבית סייעה לאורך השנים להתאוששות מרשימה, ועכשיו הכלכלה הגיעה למצב הרבה יותר חזק".
על מחירי הדיור בשנה הקרובה הוא מוסיף: "אני חושב שככל שנראה היצע דיור הכולל גידול נמשך בהתחלות בנייה, כך יש סבירות שנראה התמתנות של המחירים. אני לא אכנס לרזולוציה האם מדובר באפשרות של ירידות מחירים". בנושאי הסכמי השכר והדרישה לתוספת יוקר הוא מוסיף: "יש דינמיקה בתחום, והבעיה היא שמנגנון התאמת השכר הוא קשיח. העלאות השכר צריכות להתבצע במו"מ בין העובדים למעסיקים ובהתאם לתנאי השוק. לגבי בעלי השכר הנמוך, התוכנית לעיבוי מענקי העבודה בהחלט ראויה". הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע".