שני דברים מאפיינים אותנו בהיבט ההשקעות: הראשון הוא אוריינטציה גלובלית, שכן מאז ומתמיד התיקים שלנו היו יותר בינלאומיים, לא מרוכזים בשוק המקומי־ישראלי; והשני הוא המקום המשמעותי שתופסות אצלנו ההשקעות הפרטיות - מה שמכונה גם "השקעות אלטרנטיביות". כך אומר ערן פלג, אסטרטג ראשי בקלאריטי קפיטל (Clarity Capital), חברה לניהול השקעות, המספקת שירותי ניהול הון והשקעות למשקיעים פרטיים ומוסדיים בישראל וברחבי העולם.
"בשנה־שנתיים האחרונות הנושא של השקעות אלטרנטיביות זוכה ליותר תהודה, אבל זה תחום שאנו עוסקים בו כבר שנים רבות, והוא מהווה חלק משמעותי מהתיקים שאנו מנהלים", מסביר פלג.
"השווקים הפיננסיים הם תנודתיים ולאחרונה הם סובלים מאי־יציבות יתרה, עוד לפני שפרצה הלחימה באוקראינה, זאת על רקע האינפלציה הגבוהה והציפיות להעלאות הריבית. המלחמה רק החמירה את המצב. בגלל זה חשוב להדגיש שיש מקומות אחרים שאפשר להשקיע בהם, ולא רק בשוק ההון התנודתי. בתקופה הזו כדאי במיוחד להתמקד גם בהשקעות אלטרנטיביות, כי קשה לדעת מה יהיה מחר בבוקר ולאן השוק הולך.
"השקעות אלטרנטיביות תמיד היו חלק משמעותי אצלנו", מדגיש פלג. "הדרך הכי טובה להגדיר השקעה אלטרנטיבית או פרטית היא לטעון שמדובר למעשה בכל מה שהוא לא אג"ח, מניות או מזומן, שהם החלקים הסחירים של התיק. זה יכול לכלול השקעות בנדל"ן, בתשתיות, בחוב פרטי או במניות של חברות פרטיות (מה שמכונה 'פרייבט אקוויטי') - אלה הן השקעות לטווח ארוך. מה שמאפיין את ההשקעות האלה זה שהן לא נזילות ולא סחירות. יש השקעות שמאפשרות למשקיע לצאת אחת לתקופה, ויש כאלה שאתה סגור בהן לחמש או לשבע שנים".
"מה שכן, כרטיס הכניסה להשקעות האלה הוא גבוה יחסית ולא תמיד מתאים לכל משקיע, כי צריך סכום משמעותי. זה שוק שהיה מיועד בעבר בעיקר למשקיעים מוסדיים, ובשנים האחרונות יש יותר אפשרויות למשקיעים פרטיים להיכנס, אבל הסכומים יותר גבוהים ולפעמים יש מגבלות רגולטוריות, וחשוב לדעת את כל הפרטים האלה לפני שנכנסים לזה".
ניסיון בינלאומי
קלאריטי קפיטל (לשעבר KCPS) נוסדה בשנת 2006 על ידי טל קינן, דיוויד שטיינהרדט וג'יי פומרנץ עם משרדים בניו יורק ובתל אביב. החברה מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך בישראל, הרשות לניירות ערך האמריקאית והרשויות של אונטריו ושל קוויבק בקנדה, והיא מתמקדת כיום בעיקר בניהול הון פרטי ובשירותי פאמילי אופיס.
השותפים בחברה הם בעלי רקע עשיר בתחום הפיננסי ורובם עבדו בחו"ל, כמו פלג, שמחזיק בתואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת אוקספורד, ובעברו אף היה מנהל השקעות בכיר בחברת Gartmore בלונדון וראש תחום השקעות בינ"ל בחברת גמולות (מקבוצת בנק הפועלים).
"זה מתקשר לאוריינטציה הגלובלית שלנו", אומר פלג. "האנשים פה בעלי ניסיון בשווקים בינלאומיים ובגופים פיננסיים מהשורה הראשונה, שיודעים לתת שירות בניהול השקעות, במיוחד לאנשים ומשפחות בעלות עושר, בישראל ובארה"ב, וכן לארגונים, קרנות פילתרופיות, נאמנויות וגופים אחרים".
קלאריטי קפיטל ניהלה בעבר כמה קרנות השקעה אלטרנטיביות, כשהמוכרת ביניהן היא קרן המנוף KCPS, שאותה הריצה במשך כעשור, לאחר שהחברה זכתה בשנת 2009 במכרז מטעם המדינה לניהול הקרן בשווי 1.2 מיליארד שקל. לפני כשנתיים זכתה החברה במכרז מדינה נוסף - להקמת קרן השקעות בשיתוף עם הבנק הבין־אמריקאי לפיתוח, וזו תשקיע בחוב של פרויקטים של תשתיות במרכז ובדרום אמריקה.
"אחד היתרונות שלנו הוא שאנחנו עובדים רק עם לקוחות גדולים. אנחנו לא בית השקעות קמעונאי, כך שמלכתחילה גודל התיקים מאפשר השקעות מסוג זה", אומר פלג. "יתרון נוסף הוא שבזכות הקשרים ארוכי השנים שפיתחנו עם הגופים שמנהלים את הקרנות וההשקעות, אנחנו יכולים לאפשר למשקיעים שלנו להיכנס בסכומים הרבה יותר קטנים.
בהשקעה סחירה אפשר להשקיע דרך חשבון הבנק או הברוקרז', ואני קונה איזו מניה או אגרות חוב שאני רוצה בלחיצת כפתור. אבל בהשקעות אלטרנטיביות, צריך להכיר את הגופים הפועלים ולדעת עם מי לדבר - וגם אז צריך להתמודד עם נושא סכום ההשקעה המינימלי, שזה דבר שאנחנו פותרים.
פלג מדגיש את היתרונות בהשקעה אלטרנטיבית בהשוואה לאפיקים אחרים. "מזה זמן ששוק אגרות החוב הוא קשה", הוא מפרט. "ב־2021 מדדי האג"ח הגלובליים היו שליליים, וכך גם השנה, אבל אם השקעת בחוב פרטי, שזו גם השקעה אלטרנטיבית - יכולת להשיג תשואות חיוביות ברמת סיכון דומה".
"השקענו בקרן המנוהלת על ידי גוף אמריקאי גדול, שנותן הלוואות כנגד נדל"ן בארה"ב, כמו משכנתה ראשונה על נכס נדל"ן ונכסים מסחריים גדולים. יש לי שעבוד ראשון על הנכס, ואם בעל הנכס לא ישלם את הריבית ויחזיר את ההלוואה, אני לוקח לו את הנכס. זו השקעה דפנסיבית. יכול להיות מצב שמחירי הנדל"ן יירדו, אבל הם צריכים לרדת הרבה כדי שההלוואה שלי לא תהיה מכוסה. הנקודה היא שבהשקעות אלטרנטיביות יש לי יכולת לייצר תשואה יחסית יציבה ולהיות פחות תלוי בשוק הסחיר".
"זה נכון שאם אתה משקיע, לדוגמה, בקרן הון סיכון, היכולת של חברות הפורטפוליו לעשות אקזיט תלוי בסופו של דבר בשוק הסחיר", הוא מוסיף. "במקרה של השקעות אלטרנטיביות השוק הסחיר עדיין משפיע על התשואות, אבל זה לא משפיע מהיום למחר. במקרה זה, מה שחשוב זה איך השוק ייראה בעוד כשבע שנים, כשאותן חברות יגיעו לשלב בשלות. אני לא צריך את השוק כרגע, אני צריך את השוק בעוד 5־10 שנים בשביל ההשקעות שאני עושה. השקעות כאלה מאפשרות לי לפזר את התיק להשקעות מחוץ לשוק ההון, ופחות תלויות בתנודות השבועית או החודשית".
תשתיות ואנרגיות מתחדשות
לדברי פלג, אחד הנושאים החמים כיום בשוק ההשקעות האלטרנטיביות הוא תשתיות, תחום שתופס תאוצה במדינות רבות באירופה ובארה"ב. קלאריטי קפיטל פעילה מאוד גם בתחום הזה, ופועלת עם קרן גדולה שמשקיעה בתשתיות בארה"ב. "זו קרן לטווח ארוך עם סיכון בינוני, והיא יכולה לייצר תשואה דו־ספרתית", מסביר פלג.
"בעקבות משבר הקורונה, יצא הממשל בארה"ב עם תוכנית להשקעה בתשתיות. המטרה היא להגדיל את ההוצאה הממשלתית כדי לתמוך בכלכלה וגם לשפר את התשתיות, הדורשות שיפור לאחר שנים של הזנחה. בעבר, כשאנשים דיברו על תשתיות, הם בעיקר התכוונו לכבישים ולמחלפים, אבל היום תשתיות זה גם קווי תקשורת, דאטה סנטרים, הגנת סייבר וכדומה".
"השקעות באנרגיות מתחדשות גם נחשבות להשקעה בתשתית", מדגיש פלג. "מלבד נושא משבר האקלים, עלה לאחרונה גם האספקט הגיאו־פוליטי: בגלל המלחמה הרוסית באוקראינה, זינקו מחירי הנפט והגז הטבעי. רוסיה מחזיקה את אירופה בצוואר בגלל תלותה באנרגיה הרוסית. כדי להשתחרר ולהבטיח את בטחונן האנרגטי, צריכות מדינות אירופה להשקיע ולפתח עוד את התשתיות של האנרגיות המתחדשות".
לדבריו, השקעות בהון סיכון נמצאות אף הן בפוקוס: "יותר ויותר קרנות הון סיכון מתמחות היום בסקטורים ספציפיים. אנחנו, לדוגמה, השקענו בקרן שמתמקדת בתחום הפינטק, טכנולוגיה פיננסית. זה תחום מעניין עם התפתחויות דרמטיות. הטכנולוגיות החדשות עושות שינוי משמעותי בתחום הפיננסי, והבנקים התחילו להבין שזה מסכן את מעמדם - מה שהביא אותם להחליט להיות מעורבים יותר בפעילות, כדי שיוכלו לשלוט על התהליך.
התחום הזה הוא רחב, וכולל טכנולוגיות מערכות תשלומים מתקדמות, אבטחה פיננסית, מטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין, ביטוח ועוד מגוון רחב של נושאים נוספים. כמו כן, השקענו גם בקרן שעוסקת במדיה־טק, טכנולוגיה בענף המדיה והתקשורת. מישראל יצאו לא מעט חברות מצליחות בתחום הזה. זה ענף שפורח כאן".
פלג מדגיש את היתרונות בהשקעות אלטרנטיביות, פרטיות, בעיקר על רקע התנודות שעוברת הכלכלה העולמית בתקופה האחרונה. "בכל רגע דברים משתנים באופן דרסטי. עוד לפני המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסו לסביבת שוק מאתגרת. זה התחיל כבר בשנה שעברה כשהתחלנו לראות את האינפלציה מטפסת. הרבה מזה קשור למגיפת הקורונה, בעיות בשרשראות האספקה ושינויים בשוק העבודה - אבל גם לתגובת הממשלות לאירוע".
"חשוב לזכור שדברים רבים השתנו בעקבות הקורונה, כמו הגדלת ההוצאה הממשלתית. ישראל, ארה"ב ומדינות אחרות נכנסו לגירעונות גדולים מאוד, שוק העבודה השתנה באופן קיצוני, בארה"ב היה גל גדול של התפטרויות מחברות, וכן אנשים שלא מוכנים היום לעבוד בכל שכר ורוצים לעבוד מהבית או בצורה היברידית".
"בעקבות העלייה באינפלציה, נאלצו הבנקים המרכזיים לעשות שינוי משמעותי במדיניות המוניטרית", מוסיף פלג. "בשנים קודמות הם היו עסוקים בהורדת ריבית כדי להזרים נזילות לשווקים, ופתאום הם צריכים לשנות כיוון. הציפיות להעלאת הריבית, שהתחילו לטפס באמצע שנת 2021, התחילו להשפיע על מחירי הנכסים הפיננסיים.
בגלל הסחירות בשוק ההון וההתאמה המיידית של מחירי הנכסים הנסחרים למציאות המתהווה, הפגיעה שם היא הבולטת ביותר. זו הסביבה המאתגרת שאנו נמצאים בה כיום. יש צורך להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה, אבל חוששים שהצמיחה לא מספיק חזקה כדי לעמוד בכך - ולכן דרוש פה איזון".