"לכניסתן לקשיים של חלק מחברות האשראי החוץ־בנקאיות אין קשר לרגולציה. כבר ביומי הראשון בוועדת היציבות אמרתי שאין פיקוח עליהן. הן יכולות להגיע לתיק אשראי של 5 מיליארד שקל עם הון עצמי של 800 אלף שקל בלבד. זה המצב וככה בנו את החוק כדי לעודד תחרות". כך אמר אתמול ל"מעריב" הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, ד"ר משה ברקת, בפנל בכנס לשכת רואי החשבון והתייחס לראשונה לקשיים בחברות, כמו יונט, שבראשה עמד שר האוצר לשעבר משה כחלון, ובחברת גיבוי.
הוא הסביר: "אם נטיל עליהן דרישות הון כמו בבנק הרגנו את התחרות. רצו תחרות וזו המשמעות. בחוק נאווי דיברנו על העלאת רף גיוס ההון מהבנקים ל־15 מיליארד לחברה, אבל במקביל אין דרישות הון מהותיות מכיוון שהמקורות שלהן הם לא הציבור אלא פיקדונות בנקאיים או גופים מוסדיים".
הוא הוסיף: "בגלל שאין פיקוח יציבותי הזהרתי מראש בוועדה שנראה כשלים עסקיים בחברות האשראי האלה. הן נמצאות על הספקטרום המסוכן של חברות האשראי. באופן טבעי זה שוק עם סיכון אשראי גבוה יותר מהמערכת הבנקאית ואין פיקוח יציבותי".
על עליית תעריפי ביטוח הרכב אמר: "בביטוח המחיר אינו חזות הכל. לא אישרנו העלאת מחירים, אבל אם בעבר חברות הביטוח נתנו בגלל התחרות הרבה הנחות סביר להניח שבתקופה האחרונה הם פחות נדיבים. השוק תחרותי ואני יודע לפחות על שתי חברות מקומיות שרוצות להיכנס לתחום האלמנטרי. בקרוב נאשר פוליסות רכב, שבהן במקום שהביטוח יהיה קבוע הוא יהיה מותנה בפרמטרים כמו משך הנסיעה, ואז נשלם לפי השימוש".
לדברי ברקת, "שחקנים זרים מקבלים כתף קרה בהגיעם לישראל. אלה שרשמו את הקרנות שלהם למסחר מחקו תוך כעס גדול על ישראל וזה דבר שלא יכול להחליק בגרון. זה אירוע מאוד בעייתי. כאשר נסתכל על משקיעים זרים צריכים לבוא ולומר מה המדיניות שלנו, ואם אנחנו רוצים לאפשר לייצר כלים שיאפשרו את כניסתם לישראל".