"אני באה מעפולה ממשפחה מרובת ילדים, ויודעת כמה עולה כל פריט"

בתקופת כהונתה היה נדמה לא פעם שברביבאי לא הייתה נוכחת מספיק בהפעלת לחץ על היבואנים ועל הקמעונאים ובניהול המשבר. לוואקום שהשאירה נכנסו ח"כים, כמו מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה, שקרא למרד צרכנים, זימן לוועדה את בכירי ענף המזון, קרא לקניית תחליפים זולים ולחם את מלחמתה, או ח"כ אפרת רייטן, יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת, בעוד דווקא השרה הממונה נמנעה מחתירה למגע.

גם כותבת שורות אלה הייתה בין מבקריה החריפים ביותר, שכן לא יעלה על הדעת שזו שיש בידיה את רוב הכלים הרגולטוריים להורדת יוקר המחיה, בין היתר האחריות על רשות התחרות, זרוע האכיפה המשמעותית ביותר בתחום, תפקיר את הזירה הבוערת לחסדי הריכוזיות ותיעלם מהעין הציבורית.

מצד שני, לזכותה של ברביבאי יש לזקוף את רפורמת היבוא שהובילה ואמורה להכניס תחרות אמיתית לשוק, שככל הנראה תבוא לידי ביטוי ומיצוי מלא רק בעוד כמה שנים ותיזקף לזכותו של אחד משרי הכלכלה הבאים. זאת, כמובן, בתנאי שההוזלות יגולגלו לצרכנים ולא יישארו בכיסי היבואנים.

היא מודה שהייתה עסוקה בעשייה ופחות בתקשור שלה החוצה, ולכן אולי נוצר הרושם שהיא לא שם. אבל כעת, ברוח קמפיין הבחירות של יש עתיד, היא מונה הישגים ומפרטת פעילות. "יקר פה", אומרת ברביבאי את מה שכולנו מרגישים בכיס. "אני באה מעפולה, ממשפחה מרובת ילדים. אני רואה ויודעת כמה עולה כל פריט, בכמה הוא עלה ומה מצפים מממשלת ישראל לעשות.

"עם כניסתי למשרד ערכתי סקר, ולפיו האיום הגדול ביותר על הציבור הוא יוקר המחיה, והאיום האיראני נמצא בסוף הרשימה. בחנתי אילו פעולות אפשר לעשות. במשך שנים היו פה הבניית חסמים, שימור התעשייה המקומית בכל מחיר והקמת מנגנונים שיקשו על התחרות באופן מובנה, חלקם קטסטרופליים.

"פרסנו את הנספחים שלנו בחו"ל וחתמנו על הסכמי סחר, כשההסכם עם האמירויות הוא חסר תקדים. כבר הספקנו לשכוח, אבל במהלך הקורונה, בשיתוף ראש הממשלה בנט ולפיד, התעקשתי להשאיר את העסקים פתוחים ולהמשיך במסחר תוך כדי לקיחת סיכון בריאותי מחושב. רצינו להוציא את האנשים לעבודה. נכון שלקח זמן ארוך מדי לפצות את בעלי העסקים, אבל במבצע עלות השחר נלמדו הלקחים".

יעלה ויבוא

בניגוד להליך התקינה הארוך והמתיש שהיה נהוג בעבר, נכנס מודל חדש שבמסגרתו היבואן יצהיר שהמוצר שייבא עומד בתנאיו של תקן בינלאומי ולא יחויב בבדיקה במכון התקנים או במעבדת תקינה פרטית. הרפורמה, שיצאה לדרך לפני חודשיים וחצי, צפויה לשחרר עומסים במכס ובנמלים, שבהם מצטברות כמויות עצומות של סחורות, עד לקבלת אישור תקינה, ותפחית במיליוני שקלים בשנה את תשלומי אחסון הסחורות בנמלים.