ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב (הבנק האמריקאי המרכזי), הודיע הערב (רביעי) על העלאה של 0.75% בריבית הבסיסית. ההעלאה נצפתה בעקבות הגידול בציפיות האינפלציה והעלייה באינפלציית הליבה (שמקורה במחירי שירותים כמו שכר דירה). נזכיר כי גם הבנק האירופי המרכזי העלה לפני כשבועיים את הריבית בשיעור דומה. ההנחה היא שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יילך בעקבות יו"ר הפד האמריקאי ויעלה את הריבית בשיעור זהה של 0.75%.
הנגיד ירגיש נוח עם ההחלטה, בין השאר, לנוכח נתוני התעסוקה ההדוקים והמצב החיובי במאזן התשלומים והגירעון במשק. עם זאת, ההעלאה צפויה על רקע המצב יוצא הדופן שבו מדד אוגוסט היה שלילי וירד ב־0.3% והאינפלציה התכנסה לרמה של 4.6% לשנה. גם מדד ספטמבר צפוי להיות נמוך ואולי לעמוד על אפס אחוזים. על רקע זה אנליסטים עדין אינם בטוחים לחלוטין שפרופ' ירון יילך בעקבות הנגיד האמריקאי ויעלה את הריבית בשיעור כה חד. רבים מהם לא מוציאים מהכלל את האפשרות שהנגיד יסתפק בהעלאה של 0.5%.
אם הריבית תעלה ב־0.75% ריבית בנק ישראל תגיע ל־2.75% וריבית הפריים תעמוד על 4.25%. אנליסטים צופים שעד תחילת 2023 ריבית בנק ישראל תעלה לפחות בשיעור של 1% ותגיע ל־3.75%. ריבית חדה זאת עדיין נמוכה מהאינפלציה החזויה עד סוף השנה. השווקים הפיננסיים מתמחרים עלייה נמוכה יותר בריבית והדבר מתבטא בשיעורי התשואות הנמוכים מהצפוי בשוק אגרות החוב. העלאה נוספת של 0.75% תהווה מכה נוספת למקבלי המשכנתאות בריבית הפריים (כ־35% ממקבלי ההלוואות).
היא תייקר את ההחזרי ההלוואות על משכנתה ממוצעת של מיליון שקל בכ־200 שקל בחודש. לקוחות שקיבלו משכנתה בתחילת 2022 כבר נאלצים להחזיר כ־700 שקל נוספים בחודש. במקביל, גם הריבית על האוברדרפט ועסקאות בכרטיסי אשראי תתייקר. האם הבנקים יעלו את הריבית גם על פיקדונות? למי שסגר את הכסף לפני שלושה חודשים בפיקדון שנתי עם תחנת יציאה בתחילת אוקטובר שווה לנצל את תחנת היציאה, למשוך את הכסף (ללא קנס) ולהפקידו מחדש בפיקדון דומה בריבית גבוהה הרבה יותר.