הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, פרסמה היום את ההחלטה על גובה הריבית במשק, לפיה הריבית תעלה ב-0.75% - מ־2% בשנה ל־2.75% בשנה. בחצי השנה האחרונה הוקפצה ריבית בנק ישראל מ־0.1% ל־2.75%.
במקביל יעלו הבנקים החל מסוף השבוע את ריבית הפריים ל־4.25% לשנה. העלאת ריבית הפריים תקפיץ את ההחזרים על המשכנתה הממוצעת (כמיליון שקל) בכ־200 שקל לחודש. גם הריבית על משיכת יתר (אוברדרפט) והריבית על ההחזרים בחברות כרטיסי האשראי תעלה בהתאם.
עם זאת, הבנקים יעלו את ריבית הזכות על פיקדונות בשיעור נמוך יותר (0.5% לשנה), אלא אם כן המדובר בפיקדונות הצמודים לריבית הפריים. נזכיר כי המפקח על הבנקים קרא לראשי המערכת הבנקאית להגדיל את התמסורת בין ריבית החובה לריבית הזכות.
העלאה של 0.75% בריבית נחשבת ל"החלטה ניצית". היא אמורה לשדר נחרצות גדולה יותר של בנק ישראל במאבק באינפלציה ורצון להחזיר אותה לטווח הממשלתי (1%־3%). לנגיד פרופ' אמיר ירון יותר נוח להוציא אל הפועל העלאת כזאת בזכות העלייה החדה בדולר לעומת השקל.
כמו כן, מצב התעסוקה ההדוק במשק, נתוני הצמיחה וגביית המסים מעידים על כלכלה בריאה, ולכן ריבית גבוהה יותר עשויה לצנן את האינפלציה. הנגיד יביא בחשבון גם את סביבת האינפלציה העולמית ואת ההתמודדות של נגידי הבנקים המרכזיים בעולם איתה.
הריבית באירופה זינקה, וגם יו"ר הפד האמריקאי ג'רום פאואל העלה אותה בשבוע שעבר ב־0.75% בשנה. בעקבות כך נרשמו ירידות שערים חדות בבורסות.
בבנק ישראל מעריכים כי האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים תיכנס לתוך טווח היעד של בנק ישראל, ותגיע ל-2.7%, בעוד ב-2022 האינפלציה תסתכם ב-4.6%. ב-2023, לפי הערכות חטיבת המחקר, האינפלציה תרד ל-2.5%. כמו כן, חטיבת המחקר העריכה כי המשק יצמח ב-6%.