"משק האנרגיה סובל מכאוס מוחלט ומגרירת רגליים מכוונת של חברת החשמל", כך אומרים גורמים באיגוד לשכות המסחר. כלכלני האיגוד חישבו ומצאו כי העלאה של 8.2% בתעריף החשמל תגדיל את העלויות למשק בית ב־800 שקל בממוצע לשנה. כמו כן, מדובר בתוספת של עלויות ייצור, יבוא ומכירה במשק.
היום הוא המועד האחרון לשימוע שקבעה רשות החשמל, לפני שניתנת ההמלצה להעלאה של 8.2% בתעריפי החשמל החל מ־1 בינואר. זוהי התייקרות נוספת לקודמת ב־2022, שעמדה על שיעור של 12%. המשמעות היא תוספת שנתית של 2.1 מיליארד שקל להכנסותיה של חברת החשמל.
באיגוד לשכות המסחר פנו אתמול לרשות החשמל בדרישה לעכב את העלאת התעריף. "המדינה צריכה לממן את עליית מחיר החשמל מקרן העושר ומתגמולי הגז", אומר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
לדבריו, "אין שום סיבה שהעסקים והציבור בישראל ישלמו מכיסם על הכאוס במשק החשמל, מחדלי הממשלות השונות והתנהלות חברת החשמל. משילות זה גם לדאוג שהחלטות הנוגעות למשק החשמל יבוצעו".
באיגוד ממליצים להקים גוף חדש שירכז את פעילות משק החשמל בישראל, שיחייב את חברת החשמל בהתייעלות, בהפסקת הפעילות של התחנות הפחמיות ובהגדלה זמנית של היתר הפליטה של התחנות הפועלות בגז.
לפי האיגוד "המעבר מפחם ודלק נוזלי לגז טבעי העשיר את קופת המדינה ב־2־3 מיליארד שקל. לפי בסיס נתוני חברת הייעוץ BDO, מעבר מהיר יותר מפחם לגז היה חוסך לפחות 4% מהתייקרות הנוכחית".
טענות דומות על ההשפעה השלילית של ההתייקרות על התעשייה הישראלית הושמעו גם על ידי נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר.
לדבריו, ניתן היה למתן את ההתייקרות באמצעות פריסה נוספת של ההתייקרות עד 2030 כאשר תחנות הכוח המופעלות בפחם יפסיקו לפעול.
למרות הבטחותיו ערב הבחירות, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לא פנה לרשות החשמל בבקשה לעכב את ההתייקרות עד למינוי שר אנרגיה חדש. שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן סבור כי לאור הבחירות, הממשלה הנכנסת צריכה לקבוע עמדה בנושא התעריף, וכשיקבל פנייה יפעל בהתאם.