יקר לחיות פה: הודעת בנק ישראל על העלאה נוספת של הריבית, לצד האמירות החריגות למדי של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, שהזהיר כי התממשות ההסכמים הקואליציוניים תוביל לעלייה באינפלציה, עוררו סערה במדינה, לצד השאלה - מתי העלייה תיפסק? ד"ר מיכאל שראל, יו"ר פורום קהלת לכלכלה, ובעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שוחח היום (רביעי) עם ענת דוידוב על המגמה המדאיגה.
אחרי העלאת הריבית, הנגיד מזהיר: "אם יתממשו ההסכמים הקואליציוניים, האינפלציה תוסיף לעלות"
מי מפחד מריבית גבוהה? מומחית מסבירה למה לא צריך לחשוש לקחת הלוואה
בראשית הראיון ב-103FM, דוידוב ציינה: "אנחנו שומעים את ההבטחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שאומר אני אעצור את עליית המחירים, אבל כשזה מגיע לפתחו של שר האוצר, לא הכול אפשר לקיים כי זה עולה כסף". שראל השיב - "אני לא רוצה להתייחס לצד הפוליטי, ראש ממשלה מול שר אוצר או מה זה הבטחת בחירות. אני יכול להתייחס לגופו של עניין, למדיניות עצמה". הוא הדגיש: "אני חושב שכשאומרים שעצירת העלייה במחירי החשמל זה מה שיעצור את האינפלציה וזה מה שיפתור את הבעיה, אז יש פה או חוסר הבנה או הטעיה חמורה של הציבור. בדרך כלל אמירה כזאת, לא רק שהיא לא נכונה, היא גורמת למדיניות שהיא מזיקה, כי הסיבות לאינפלציה בכלל נמצאות במקום אחר".
יו"ר פורום קהלת לכלכלה נשאל האם חשמל, מים, ארנונה, אלה מחוללי האינפלציה, והשיב: "אלה לא מחוללי האינפלציה זה סימפטום של האינפלציה. יש סיבות לאינפלציה, בעיקר שתי סיבות מרכזיות. סיבה אחת בכלל לא קשורה לישראל, זו הסביבה הבינלאומית. גם מבחינת היציאה ממשבר הקורונה , זה שרשראות האספקה בעולם וכמובן המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כל אלה גרמו לעלייה במחירי חומרי הגלם וכתוצאה מכך זה משפיע כמובן על המחירים בכל העולם, כולל בישראל".
"הסיבה השנייה זה הביקושים המקומיים - פשוט לאוכלוסייה בישראל כרגע, בממוצע לפחות, יש הרבה כסף", הסביר ד"ר שראל, "יש אבטלה מאוד מאוד נמוכה, בקנה מידה היסטורי, אני חושב ששוק העבודה כמעט אף פעם לא היה בעבר במקום כל כך טוב מבחינת שיעור התעסוקה ושיעור האבטלה. ישנם שיעורי תעסוקה גבוהים מאוד של צעירים וגם של מבוגרים". הוא הוסיף כי "גם השכר עלה יחסית יפה, במיוחד בשנה האחרונה, במגזר העסקי אבל לפני כן גם במגזר הציבורי".
הוא הוסיף כי "בממוצע, לציבור יש הרבה כסף ואנחנו רואים את זה בנתוני הצריכה הפרטית הגבוהה - אנשים טסים לחו"ל, המסעדות מלאות ומכוניות נרכשות. אנחנו רואים את האשראי, הוא לא נמצא ברמות שהן מאוד גבוהות ואפילו לא משתוות לאלה שנמצאים בהם משקי הבית במדינות מתקדמות אחרות".
אז יש פה איזה סתירה, הבנקים רואים שאנשים מתחילים להתקשות
"כתוצאה מכל הלחצי אינפלציה האלה, שחלק מהם - בכלל ביקושים מקומיים מוגדלים ולא קשורים לעולם, זה מחולל האינפלציה. עכשיו, איך מטפלים במחולל האינפלציה? יש טיפול אחד מרכזי, שזה השחקן הראשי שם שאמור לטפל בזה, והוא אכן מטפל, וזה בנק ישראל. הצורה שהוא מטפל בזה, הכלי המרכזי שעומד לראשותו זה העלאת הריבית, ומשכנתאות זו בדיוק התוצאה של המלחמה של בנק ישראל באינפלציה. הצורה שבנק ישראל נלחם באינפלציה זה באמצעות העלאת ריבית ובין היתר היא משפיעה כמובן על מחזירי המשכנתא, במיוחד אם המשכנתא צמודה לפריים".
האם יש לבנק ישראל עוד איזה שהוא כלי, עוד נשק להילחם באינפלציה מלבד העלאת הריבית?
"יש לממשלה תפקיד משני והוא או לעזור לבנק או להפריע לו. איך היא יכולה לעזור לו או להפריע לו? אם היא מגדילה למשל את הגירעון בצורה משמעותית, אז זו הרחבה תקציבית שלעצמה מגדילה את הביקושים במשק ואז היא מפריעה לבנק ישראל. כי אז זה אומר שלחצי האינפלציה יהיו גדולים יותר ובנק ישראל יצטרך לעלות את הריבית עוד יותר כדי לעצור את האינפלציה".
דוידוב תהתה - האם ראש הממשלה ושר האוצר חייבים להתייחס לדבר הזה, והמומחה השיב: "הרבה פעמים הממשלה לא מתייחסת לניתוחים הכלכליים בצורה פשוטה, ולפעמים כתוצאה מכך נגרם נזק או לא נגרם נזק. אני לא יכול לחזות מה הממשלה תעשה, אבל אני חושב שבעניין הזה הנגיד צודק, שכן כל הרחבה תקציבית של הגדלת הגירעון, או באמצעות הקטנת מיסים או באמצעות הגדלת הוצאות הממשלה".
"למשל, סבסוד חשמל זו דוגמא קלאסית לזה - אם המדינה רוצה לסבסד את החשמל כדי שמחירי החשמל לא יעלו למרות שמחיר הפחם בעולם עלה, אז כמובן שזה יגדיל את הגירעון", הדגיש. לדבריו, אם הממשלה מגדילה את הגירעון, זה אומר שהביקושים המקומיים יהיו גדולים יותר, לחציי האינפלציה יהיו גדולים יותר, בנק ישראל יצטרך להעלות יותר את הריבית ומחזירי המשכנתא יתקשו עוד יותר להחזיר את המשכנתא. "אני לא חושב שיש הרבה כלכלנים שלא יסכימו עם הניתוח הזה", אמר.
ראש הממשלה בהחלט מבין את מהמלכים האלה, למה הוא אמר את מה שהוא אמר כי הוא יודע שאי אפשר לעשות את מהמלך הזה
"אפשר לעשות את המהלך הזה, אפשר לעשות את זה. זה יעלה לנו הרבה כסף, כי בסוף לא רק שזה לא יפתור את בעיית האינפלציה, אלא מישהו יצטרך לממן את הסבסוד הזה של מחירי החשמל. מישהו זה אנחנו - הציבור שיצטרך לממן את זה, או באמצעות מיסים גבוהים יותר או באמצעות שירותי ממשלה נחותים יותר, למשל פחות בריאות, פחות חינוך, פחות רווחה. זה לא כסף שבא מהכיס של שר האוצר או של ראש הממשלה, זה כסף שיבוא מהציבור שיסבסד את צרכני החשמל".
הוא נשאל אודות ההסכמים הקואליציוניים - והאם ניתן יהיה לעמוד בכל הכספים שהובטחו. "לא עשיתי את הניתוח הזה, אני יודע שמשרד האוצר פרסם, לפני הבחירות אני חושב, תחזית לגירעון בשנים הקרובות ולהוצאה הממשלתית בשנים הקרובות, בהנחה שאין שינוי במדיניות. מה שהתחזית הזאת הראתה, שיש צורך לנקוט בצעדים של העלאת מיסים או של הפחתת הוצאות, אפילו לפני ההבטחות האלה", הוסיף שראל, "אפשר כמובן לקיים את ההבטחות האלה, אבל הן יפחיתו את הבעיה, אז יצטרכו להעלות יותר מיסים. הבטחה להגדלת הוצאה ציבורית מחייבת צעדים משלימים, או של הפחתה במקום אחר, או להעלות מיסים. אנשים יצטרכו לשלם יותר מיסים כדי לממן את ההבטחות האלה".
"תמיד אפשר לעלות את הגירעון באופן זמני", ציין עוד הבכיר לשעבר באוצר, "בסוף, כמובן שאי אפשר להעלות את הגירעון לנצח, אז אפשר להעלות את הגרעון באופן זמני ולדחות את שעת התשלום. אבל כמו שאמרתי, גם לזה יש עלות. חוץ מהסיבות הרגילות של סיכון פיננסי ואובדן אמינות ודברים כאלה שהם תמיד נכונים. היום, יש סיבה אחרת חדשה שלא כדאי לנקוט במדיניות הזאת וזה מה שאמרתי קודם, זה לחציי האינפלציה. זאת אומרת שהגדלת הגירעון בהחלט תייצר גידול בלחציי האינפלציה, וזו סיבה נוספת לא לנקוט במדיניות הזאת עכשיו".
איך אתה רואה את שנת 2023? אתה אופטימי?
"אני חושב שגם בעולם וגם בארץ יש איזשהו קונצנזוס שצפויה אולי האטה, אולי מיתון קטן אבל קצר ולא עמוק מידי, אחרי זה לקראת אמצע השנה או בסוף 2023 נחזור לצמיחה מהירה. אני חושב שהסיכונים גדולים, אני מניח שיש סיכונים לתחזית הזאת. אחד הסיכונים זה מדיניות לא נכונה. כלומר, אם המדיניות תהיה נכונה יש יותר סיכוי שהתחזית הזאת תתממש. אם המדיניות לא תהיה נכונה ויעשו שגיאות, אז קיים סיכון שהתחזית הזאת לא תתממש והמיתון יהיה ארוך יותר וקשה יותר".
סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm