שנת 2021 היתה שנה היסטורית לבורסה הישראלית – אחרי שהצליחה להעפיל לצמרת ביצועי הבורסות בעולם ולעקוף בסיבוב אפילו את וול-סטריט. 2022 היתה – אם אנחנו נשארים בענייני השוואות ביצועים – יחסית טובה, כשתל אביב הצליחה לשמור ראש מעל המים ברוב התקופה שבה אחיותיה ברחבי העולם סבלו מירידות קשות. ירידות קשות אמרנו? בשווקי העולם, 2022 נרשמה כשנה הגרועה ביותר מאז 1928, לא פחות.
לא פלא, אם כך, שהשנה עסוקים מנתחי התחזיות יותר מהרגיל בניסיונות להבין איך ייראה העתיד הקרוב. זה ודאי מעסיק את המשקיעים הכבדים, אבל העניין נוגע לכל מי שכספים וחסכונות שלו מושקעים במניות – ואם יש לכם פנסיה או קופות גמל למשל – האנשים האלה הם גם אתם.
תקציר הפרקים הקודמים
אז מה בעצם קרה בשנה החולפת? "השוק השתנה דרמטית", אומר יובל כהן, שותף בתירוש פמילי אופיס. "עד לא מזמן, במשך המון שנים, הריבית בארץ היתה כמעט אפסית וההשקעות הסולידיות למשל לא יכלו להניב כמעט כלום". המצב הזה הוביל אותו ואת שותפו, יוחאי תירוש, לחפש עבור לקוחותיהם אפיקים אחרים – של השקעות אלטרנטיביות, כאלה שרלוונטיות בעיקר לבעלי הון. "אבל מה שקרה בשנה האחרונה הוא שהריבית עלתה באופן חד שלא היה מעולם. זה גרם להפסדי ענק בתחום האג"ח, התרסקות של שוק המניות – דברים שבאמת לא נראו מזמן".
"זו באמת היתה שנה היסטורית" מסכים גם און ארליך, שותף ב'האלה – סוכנות לביטוח פנסיוני'. "האינפלציה חגגה והכלי העיקרי לטיפול בזה היה העלאת הריבית המהירה שראינו אצל הפד (הבנק הפדרלי של ארה"ב). התוצאה המיידית היתה אכן התרסקויות בשוקי האג"ח והמניות, אבל אני חושב שאפשר גם להגיד שזה היה טיפול מוצלח".
יש עתיד
כשארליך מדבר על טיפול מוצלח, הוא חולק תחושת אופטימיות עם כהן. שניהם סבורים ש-2023 עתידה להראות, גם אם לא ממש בתחילתה – סימני תיקון, שלא לומר צמיחה. או במלים אחרות: הזדמנויות. "אנחנו מבחינתנו מחליפים דיסקט", אומר כהן. "הריבית עלתה ויש הזדמנות היסטורית עם האג"ח. ונכון שאף אחד לא יודע באמת אף פעם מה הולך לקרות ועדיין- כן יש מדדים וסימנים והערכות. אחרי שנה קשה כל כך, בדרך כלל מקובל להניח שתבוא תקופה טובה, וכשהפד אומר שהוא ימשיך להעלות את הריבית עד מרץ או אפריל – אנחנו יכולים להעריך שבערך אז יתחיל תהליך של תיקון".
ארליך: "אנחנו רואים כבר סימנים לתשואות עתידיות בקופות גמל, פנסיה ומנהלים בהמשך השנה. יש תחושה שהפעם כן יהיה קצת בשר לחוסכים. זו אולי לא תהיה שנת שיא, אבל כן נראה שתהיה בה התאוששות מתונה"
"גם בתחזיות שלנו", אומר ארליך, "אנחנו רואים כבר סימנים לתשואות עתידיות בקופות גמל, פנסיה ומנהלים בהמשך השנה. אחרי שנה שבה כל המסלולים כמעט, למעט אולי הדולרי, לא הצליחו, יש תחושה שהפעם כן יהיה קצת בשר לחוסכים. זו אולי לא תהיה שנת שיא, אבל כן נראה שתהיה בה התאוששות מתונה".
דיליי ישראלי
מי שעקב אחרי השוק בשנה האחרונה יכול היה לראות את הפער – שבהחלט הביא שמחה וגאווה מקומית – על הצלחתה שלי ישראל להישאר מחוץ למשבר העולמי. הבורסה המשיכה לעלות והשוק המשיך לצמוח גם כשמסביב, ובעיקר על רקע החדשות מארה"ב, הכל נראה מתרסק. האם אלו חדשות טובות גם עכשיו? לא בטוח. "במשך תקופה ארוכה השוק הישראלי היה המקום הבטוח", אומר ארליך, "ראינו פערים גבוהים בביצועים בין גופי ההשקעות שעמדו בהלימה כמעט מלאה לאופי ההשקעה שלהם בארץ ובחו"ל. מי שהשקיע בארץ – הרוויח, ומי שההשקעות שלו נטו לחו"ל – מצא את עצמו עם ביצועים לא טובים".
המצב הזה עלול להתהפך השנה. "אנחנו פשוט בדיליי אחרי ארה"ב", מסביר ארליך, "נכנסנו למשבר הזה חודשים ארוכים אחריהם, אבל כנראה שכך יקרה גם ביציאה מהמשבר. את סימני ההתאוששות שאנחנו מזהים עכשיו בשוק הבינלאומי, אנחנו לא רואים עדיין בשוק הישראלי, שבעצם עדיין עוד נכנס למשבר".
ומה כל זה אומר לנו
איך רלוונטי המידע הזה לאדם הבוחר את השקעותיו לשנה הקרובה? "כשמדובר על לקוחות עם הון גדול להשקעה, אני מציע להשקיע באג"ח ובהשקעות אלטרנטיביות", אומר כהן. "אנחנו למשל אוהבים השקעות בתחומי התשתיות, התיירות, המרכזים הלוגיסטיים – שפורחים עכשיו בגלל צמיחת המסחר באינטרנט. אבל אלו נתיבים שזמינים רק ללקוחות מסוימים.
יובל כהן, תירוש פמילי אופיס: "ההמלצה שלנו היא בדרך כלל ללכת עם הגופים המוסדיים הגדולים. להיצמד אליהם ולנסות לבחור את הטובים שבהם. השוק מציע אפשרויות להשוואת ביצועים ואפשרויות למעבר קל בין גופים, כך שהמידע והאפשרויות קיימים"
"במקרה של לקוחות עם תיקים רגילים יותר – שגם בהם אנחנו מטפלים – ההמלצה שלנו היא בדרך כלל ללכת עם הגופים המוסדיים הגדולים. להיצמד אליהם ולנסות לבחור את הטובים שבהם. השוק מציע אפשרויות להשוואת ביצועים ואפשרויות למעבר קל בין גופים, כך שהמידע והאפשרויות קיימים. השוק הוא תחרותי והגופים משפרים הצעות כדי לעודד מעבר – ובטווח ארוך גם שיפור קטן יכול להצטבר לסכום גדול.
"מצד שני, אני לא מעודד מעברים סתם. בסופו של דבר, כשלוקחים יריעת זמן רחבה – לא של שלוש שנים אלא של 12 שנה או יותר – ההבדלים בין הגופים הם מאוד קטנים. הנכון הוא להיות מפוזר טוב ביניהם".
אפשר גם לנוח
"אנחנו עובדים עם כל הגופים ללא יוצא מן הכלל", אומר ארליך, "ובסופו של דבר מה שמכריע את הבחירה היא ההסתכלות על הלקוח עצמו. מצבו, הצרכים שלו, ואיפה ועם מה הוא מרגיש בנוח. נגיד – להייטקיסט בתחילת דרכו, צעיר שמרוויח 20 אלף בחודש, הייתי ממליץ חד משמעית ללכת על קרן פנסיה, שדמי הניהול בה הם זולים באופן משמעותי.
"גם קרנות השתלמות נותרו בעיניי אפיק ההשקעה הטוב ביותר, כשמרגישים בנוח עם רמת הסיכון שלהן. כשיש אפשרות לתת לכסף לנוח שש שנים ויותר, זו אופציה מצוינת עם עלויות זולות והמון הטבות מס.
"במקרה של משקיע מבוגר יותר – צריך לקחת בחשבון מוצרים היסטוריים שהולכים איתו מתחילת הדרך, את מצבו של משק הבית והאתגרים הספיצפיים שלו. אבל בעיקר הייתי מציע לכל מי שאין לו עניינים בוערים ודחופים – לתת לשנה הזאת לעבור בשקט יחסי. לא לשנות רמות סיכון, לא לעשות שינויים חדים. השוק עדיין בתנודתיות גבוהה ואפשר לקחת קצת את הזמן ולחכות ולראות".