כלכלן סכיר מסביר: אלו הדרכים שיש לישראל להתמודדות עם יוקר המחייה

כששאלתי את ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, האם הוא משוחח באופן קבוע עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנחשב חסיד נלהב של הדעות הכלכליות השמרניות, הימניות והניאו־ליברליות של הפורום, הוא התחמק בדיפלומטיות. "במסגרת קשרי הממשל של פורום קהלת", אמר, "אנחנו נפגשים עם הרבה אנשים ומפלגות ושומרים על דיסקרטיות מלאה, לא רק לגבי שר האוצר, אלא לגבי כולם. אנחנו מוכנים לשכנע ולהביא ניתוחים ואם אחד מהם ירצה לנקוב בשמנו, זו זכותו".

בגלל הקרבה האידיאולוגית והקשרים החמים בין שר האוצר לאנשי קהלת יש יסוד סביר להניח, לכאורה, שבימים הטרופים האלה, כשהשר צריך ללמוד לעומק את החומר ולהתמודד עם כל כך הרבה חזיתות פתוחות ודחופות, הוא משוחח מדי פעם עם שראל ושואל לדעתו על הנושאים שנמצאים על שולחנו. בגלל השפעתו הגדולה של פורום קהלת על סמוטריץ', מעניין לשמוע מה אומר הכלכלן שלו על הוזלת תעריפי החשמל, המים והארנונה, איך נלחמים ביוקר המחיה, והאם צריך להנהיג חינוך חינם מגילי אפס עד שלוש, שכן יש זהות כמעט מוחלטת בין תפיסותיהם.

לפורום קהלת, שמגדיר את עצמו כ"מכון מחקר ומעשה עצמאי, הפועל מירושלים להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי", הגיע שראל אחרי שמילא מספר תפקידים במגזר הציבורי והפרטי, ביניהם כלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל והכלכלן הראשי במשרד האוצר. ממשרד האוצר התפטר אחרי שהתנגדותו הנחרצת לתוכנית "מע"מ אפס" להורדת מחירי הדיור של שר האוצר דאז יאיר לפיד לא התקבלה. משם עבר לפורום קהלת והקים בו את התחום הכלכלי.

קשיים בחקלאות

החקלאים נמנים עם אלה שלא ממש מחבבים את אנשי קהלת. ב"וועידת החקלאות" שהתקיימה בשבוע שעבר הם תקפו את מאיר רובין, יו"ר הפורום, שהביע תמיכה גורפת ברפורמה בחקלאות וביבוא פירות וירקות לארץ, וזכה בתואר "הורס ומכחיד החקלאות הישראלית - אסון מבית". גם שראל תומך ברפורמה: "יש בישראל את חוק התחרות שלפיו מי שמואשם בקרטל יכול לקבל עונש של מאסר בפועל. יש דבר אחד שהוא קרטל לפי חוק - מועצות הייצור של החקלאות. והקרטל הזה פוגע ברווחת הצרכנים.

"אנחנו בעד תחרות, יבוא, סחר חופשי. אם תהיה פה חקלאות עם פריון גבוה ורווחיות, כדי שנוכל לייצא חקלאות ולייבא הייטק, אז למה לא. אבל כשיש לנו יתרון יחסי בהייטק והחקלאות נשרכת מאחור, צריך לייצא מוצרי הייטק ולייבא מוצרים חקלאיים. אני בטוח שגם אם הכל יהיה פתוח ליבוא, יהיו דברים שלא יהיה כדאי לייבא בגלל העלות הגבוהה של הובלת מזון והתוקף הקצר, ויהיה מה לגדל פה. זה לא שאין עתיד לחקלאות, אלא תהיה פה חקלאות שבה יש לנו יתרון יחסי, שיהיה סחר חופשי ובלי קרטלים. הטענות של החקלאים על ביטחון תזונתי והתיישבות מופרכות".

"אני בעד תמיכה ישירה - לא בחקלאי כי הוא חקלאי - אלא תמיכה ישירה במה שמשרת את הציבור. לסבסד את שטחי הגידולים החקלאיים של מושבים בערבה, כדי לסבסד את מה שאני באמת רוצה לסבסד, ולא לאסור על יבוא תמרים כדי לסייע למושבים בערבה. הסבסוד הנקודתי יכול לחסוך הרבה מאוד כסף.

"גם ברפורמה האחרונה כולם דיברו על תשלום של דמי מעבר, פיצוי על ההגנה והתמיכה שהם מקבלים, שהיא יעילה והגיונית לתקופה מסוימת, אבל החקלאים רוצים את זה לנצח. גם בעוד 100 שנים הם רוצים להמשיך ליהנות מכל הטוב הזה. בואי נניח שעולה לסבסד את החקלאים עשרה מיליארד שקלים ובתמיכות ישירות אפשר להשיג אותו הדבר בשני מיליארד שקלים. הם רוצים פיצוי של הרבה יותר משני מיליארד שקל כי הם רוצים להרוויח מהרפורמה.

"זו אחת השגיאות החמורות מבחינה כלכלית־חברתית. אם הרעיון של עצירת האינפלציה הוא ההגדלה של הוצאות הממשלה (בגלל סבסוד החשמל) בלי להקטין במקום אחר בהוצאות או בהגדלת מיסוי, המשמעות היא הרחבה של הגירעון. אם הגירעון יהיה גדול יותר, הביקושים במשק יגדלו, גם לחצי האינפלציה יגדלו. איך יוצאים טוב מהבטחת בחירות לא נכונה? אני לא יודע, זה פוליטי. זה יכניס עיוות בכל המישורים.

"נגיד שמשק בית מתלבט אם לקנות פינת ישיבה או מזגן, ומחירי החשמל נמוכים, הוא יעדיף לקנות מזגן ולהפך. מחיר החשמל יכול להשפיע על ההחלטות שלו, אף על פי שהמחיר הריאלי של החשמל לא יורד, אלא אנחנו - יתר הציבור - מסבסדים אותו. לגבי היצרנים זה עוד יותר חמור. הם לא יתייעלו, כי מחיר החשמל ייראה להם נמוך. בארנונה זה אותו הדבר. הארנונה שלנו מסובסדת מלכתחילה. הרשויות גובות ארנונה ומספקות לרוב משקי הבית שירותים בשווי גבוה יותר ממה שאנחנו משלמים להן, בטח כשמדובר במשפחות גדולות עם ילדים שהולכים למוסדות לימוד.

"איך הרשויות מתמודדות עם זה? באמצעות גבייה של ארנונה יותר גבוהה מעסקים, כך שהעסקים מממנים את המגורים והרשויות החלשות נעזרות במענקי האיזון. להורדת תעריף הארנונה יהיו השלכות קשות מבחינת התמריצים לבניית שכונות מגורים. זה נשמע מאוד לא חברתי, אבל הוזלת הארנונה תפגע בתושבים".

החוק הנורווגי

"על יוקר המחיה אפשר לחשוב בשתי דרכים, שלפעמים מתבלבלים ביניהן. דרך אחת זו רמת המחירים בהשוואה בינלאומית והשוואה לעבר. הדרך השנייה היא באמצעות ההכנסה הפנויה של הציבור וכוח הקנייה שלה. רמת המחירים היא לא כוח הקנייה. בנורווגיה, למשל, רמת המחירים מאוד גבוהה ועדיין כוח הקנייה ורמת החיים שם מאוד גבוהים. בדרך כלל זה הולך ביחד, כי המחירים נקבעים במידה מסוימת על ידי עלות העבודה. כשאני הולך לקנות בסופר פארם, אני לא קונה רק את הדיאודורנט. אני משלם שכר לקופאיות שמוכרות אותו, לנהג המשאית שהוביל אותו, הרו"ח שעבר על החשבונות והמנכ"ל. גם קצבאות הילדים, הנכים והזקנה מאוד גבוהות בנורווגיה כי רמת החיים שם גבוהה.

"אנחנו נמצאים בתווך שבין טנזניה הענייה לנורווגיה. בהקשר של יוקר המחיה, לי יותר חשובים ההכנסה הפנויה וכוח הקנייה. לרמת ההכנסה הממוצעת יש קשר מאוד חזק לתוצר לנפש. אם הוא גבוה, ההכנסה וכוח הקנייה גבוהים. אצלנו הוא מתחת לממוצע של המדינות המפותחות. הממשלה צריכה לעסוק באיך מגדילים את התוצר לנפש ותפוקת העובדים ומקטינים את המסים שנדרשים לממן את העובדים במגזר הציבורי".

"כשקובעים שהפונטים על קופסאות של תרופות צריכים להיות יותר גדולים ונוחים לקריאה, זה נשמע הגיוני ואפילו מתבקש. אבל העלות של החלפת הקופסאות והפונטים ואריזה מחדש עולה כסף. הכתב יהיה יותר גדול אולי, אבל התרופות יהיו יותר יקרות. חוץ מהעלות הישירה צריך לממן בעלי תפקידים שיפקחו על יישום התקנה החדשה ובדרך הזאת גם פוגעים בתחרות. לעסקים קטנים או חדשים זאת עלות נוראית והיא עלולה לגרום לכך שלא יהיו שחקנים קטנים. כשיש רגולציה כבדה על היבוא זה מועיל ליבואנים גדולים, מזיק מאוד לקטנים, פוגע בתחרות ומעלה את יוקר המחיה".

חרד לעתידנו

"כשיש שירות אוניברסלי חינם לכל הילדים, יותר ילדים ילכו למסגרות, הביקוש יעלה, כי למה להשאיר את הילד עם הסבתא כשאפשר לשלוח אותו לגן בחינם? וכשיש יותר ילדים צריך יותר מטפלות שאין בנמצא ולשלם להן יותר. כך שהעלות תהיה גדולה והתועלת קטנה מאוד. חייבים לבחון צעדים כאלה לעומק".