החיבור בין מרכז ופריפריה במדינה קטנה ואורכית כמו ישראל היה תמיד על סדר היום במובנים רבים. תחבורתית - המשמעות היא, בין היתר, עומסי תנועה, כאשר נוסעים רבים מבלים זמן רב מדי בכבישים העמוסים בין כה בדרך לשדה התעופה המרכזי, בהיעדר כאלו בצפון ובדרום. אין לנו צורך אמיתי לחבר את המרכז לפריפריה בהיבט הזה אלא להפוך, באמצעות שדות תעופה בצפון ובדרום, את הפריפריה למרכז. מסלולי טיסה מחוץ למטרופולינים הגדולים בארץ יאפשרו לישראלים לטוס יותר ולבלות על הכבישים הרבה פחות.

שלושה שדות בינלאומיים בארץ יוכלו, בתכנון נכון, להיות תחרותיים ביניהם בשירות הניתן לנוסעים, כך שאתם תבחרו מאיזה שדה לטוס בהתאם לרמת העומס, זמני ההמתנה ותעריפי החניה בכל אחד מהם. כשזה יקרה, החיבור ברכבת מהירה בין המרכזים החדשים יהיה רק השלב השני.
תושבי הצפון מקו חדרה יוכלו לבחור את טיסתם משדה ברמת דוד, בעוד תושבי הדרום יוכלו לעשות כן באותה מידה באזורם. הרכבת תאפשר להם להחליף בצורה קלה, נוחה ומהירה בין השדות השונים. המרכז יישאר לבחירת האזרח, בין אם הוא בוחר לעבוד או לבלות בו, כך ייווצרו מרכזים נוספים בצפון ובדרום, כי שדות תעופה מביאים עמם תעסוקה, מחקר ופיתוח, תעשייה ותיירות - והרבה.

התעופה הפנים ארצית בישראל נעלמה כמעט לגמרי בין דפי ההיסטוריה, אולם הצבת שדות בצפונה ובדרומה של מדינת ישראל תציב מחדש אופציות לחיבור תעופתי בין אילת ומרכז הארץ, כמו גם בין מרכז הארץ לאצבע הגליל והגולן. המסלולים יוכלו לשרת אקדמיות ללימוד טיסה, תעופה ביטחונית ותובלה, אולם בראש ובראשונה את אזרחיות ואזרחי ישראל שעד היום הדרך הכמעט יחידה שלהם לצאת מן הארץ היא דרך האוויר, וחשוב מכל אלו הוא הפיכת הפריפריה למרכז חשוב ונושם, חי, תוסס ותחרותי.

נכון, השמיים בישראל צפופים והתעופה הצבאית היא הדומיננטית. אלו אינן גזירות גורל, כי כשם שאנו יודעים לתאם פעילות אווירית משמעותית בתחום הצבאי כך עלינו להתאמץ ולעשות כן גם בשמיים האזרחיים, על מנת שנוכל ליהנות משירות יעיל ותחרותי שיגביר את ההיצע, יוריד את המחירים ויממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בישראל.

שדות תעופה הם דבר יקר לביצוע וארוך לתכנון, אך נכון אסטרטגית. בעתיד הקרוב נרחיב גם בדבר האפשרות לשימוש דואלי בשדות צבאיים ואזרחיים, כנעשה בעולם, במקום להשקיע עשרות מיליארדי שקלים בתשתיות חדשות ולצמצם יחידות צבאיות לבסיסים גדולים, שוממים ומרכזיים.

לשם כך נדרשת חשיבה מתקדמת, אומץ לב ניהולי ומנהיגות מעוררת תקווה. פיזור שדות בישראל יפחית גם את פליטות הגז הנובעות מרכבים הנעים בכבישים, בין אם אלו מכוניות פרטיות או משאיות מטען, שיוכלו להגיע בעתיד ישירות לשדות התעופה בצפון ובדרום לרווחת כולם.
החיבור שבין איכות הסביבה, העומס בכבישים והמגבלות על שדות תעופה הקרובים למרכזי ערים מחייב אותנו להפעיל את התעופה כפתרון. אולם מעל כל אלו ולצד יוקר המחיה, בואו נהפוך את הפריפריה למרכז, נאפשר לתושבי אופקים לטוס מנבטים ולתושבי מגדל העמק לטוס מרמת דוד.