באיגוד לשכות המסחר טוענים כי תעריפי הארנונה צפויים לזנק החל מהשנה הבאה בעקבות הסכם השכר שנחתם לאחרונה במגזר הציבורי וקראו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להוסיף סעיף שיבטל את ההתייקרות הצפויה.
"יש להכניס לחוק ההסדרים במשק, הנדון בימים, אלה, סעיף המנטרל כליל את הקשר האבסורדי בין עליות השכר במגזר הציבורי לבין גובה הארנונה ובכך למנוע את ההכבדה הנוספת על יוקר המחיה", דרש נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין.
באיגוד לשכות המסחר מתריעים כי הארנונה הינה מחולל אינפלציה וזינוק בארנונה עלול להביא לגל התייקרויות נוסף במשק. בפניה דחופה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', קורא עו"ד לין להוסיף לחוק ההסדרים הנדון בימים אלה סעיף המבטל את הזיקה בין עדכוני השכר במגזר הציבורי ובין מס הארנונה שכולנו משלמים.
על פי הסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם בין האוצר להסתדרות לפני ימים אחדים, השכר במגזר הציבורי יועלה רוחבית ב-11% וכל עובד במגזר הציבורי יקבל מענק חד פעמי בסך 6,000 שקל. בנוסף, תינתן תוספת שכר ייחודית לתומכות החינוך ברשויות המקומיות.
באיגוד לשכות המסחר טוענים כי על פי הנתונים שפורסמו עליית השכר הכוללת במגזר הציבורי תעמוד על למעלה מ-12 מיליארד שקלים בשנים הקרובות.
באיגוד הבהירו שהם מברכים על התאמת השכר לעובדים המוחלשים, אולם מתריעים מפני האבסורד ולפיו, על פי החוק הקיים, משמעות העלאת השכר במגזר הציבורי תהיה זינוק בתשלומי מס הארנונה של המגזר העסקי והציבור הרחב.
בהתאם לנוהל הקבוע, מס הארנונה אותו גובות הרשויות המקומיות ואשר מוטל על משקי הבית ועל עסקים מתעדכן בתחילת כל שנה.
זאת על פני נוסחה המשקללת את עליית מדד המחירים לצרכן ואת השינויים בשכר במגזר הציבורי. על פי נוסחה זאת, בעשר השנים האחרונות התייקרה הארנונה בכ-4.3 מיליארד שקל.,מתוכם 80% בגין שיעור העלייה במדד השכר הציבורי ורק 20% בגין שיעור השינוי במדד המחירים.
באיגוד לשכות המסחר מזכירים, כי בהתאם לאותה נוסחה, הארנונה לשנת 2023 התייקרה, באופן רוחבי, ב-1.37% שמשמעותה תוספת מס של כ-400 מיליון ש"ח על כלל הציבור ועל המגזר העסקי.
בפנייתו לשר האוצר, קורא עו"ד לין להפסיק את האבסורד ולפיו כל עליית שכר במגזר הציבורי גוררת עליה בתעריפי הארנונה ודורש לנצל את חוק ההסדרים על מנת להכניס שינוי מיידי בנושא ולהקל על יוקר המחיה: "אני מציע כי במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה יוכנס סעיף המנטרל כליל את הזיקה בין העלאת השכר במגזר הציבורי להעלאת מס הארנונה. במקום זאת יקבע כי הארנונה תוצמד רק למדד יוקר המחיה".
לדברי לין, לא זו בלבד שבמצב הנוכחי העיריות גובות ארנונה גבוהה יותר, הן גם לא מספקות שירותים טובים יותר בשל כך: "על פי הנוסחה הקיימת כיום, לרשויות מקומיות אין כל סיבה להתייעל. הן יכולות להוריד את רמת השירותים אותן הן מספקות לתושבים ולעסקים הפועלים בשטחן, ועדיין ליהנות מתוספת הכנסות אוטומטית. זהו, כמובן, מצב לא בריא שפועל לרעת משקי הבית ולרעת המגזר העסקי".
באיגוד לשכות המסחר אומרים כי ביטול ההצמדה האוטומטית דווקא תיטיב עם הרשויות המקומיות ותאלץ אותן להתייעל: "הרשויות יחפשו מקורות תקציביים אחרים, במקום העלאת הארנונה האוטומטית. דבר שיוביל מדיניות של פיתוח עסקים בתחומי שיפוטן, שכן עיקר מס הארנונה מקורו במגזר העסקי. הרווח יהיה כולו של כלל התושבים באותה הרשות", ציינו עוד באיגוד.