היא הסבירה כי "התלות בשוק החופשי מעמידה בסיכון את יציבות המענה לנזקקים", והוסיפה כי חסרה מדיניות ארוכת טווח בנושא: "הקמת מערכת דיור ציבורי יעילה דורשת מעבר להשקעות פיננסיות - דרושה גם מדיניות ארוכת טווח הכוללת פיקוח ובקרה על תהליכי הבנייה. פתרון לבעייה יש לשלב עם מדיניות הכוללת תמיכה סוציאלית והכנה לשוק העבודה, כדי לאפשר לדיירים להתקדם ולהגיע לעצמאות כלכלית בסופו של התהליך. לא להתמקד רק בהקצאת דירות".
"בעשורים האחרונים, מצוקת הדיור בישראל הפכה לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים בפני החברה והמשק", הסבירה תחילה. "נתחיל מכך שקיימת עלייה חדה במחירי הנדל"ן שמציגה על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה בעשור האחרון עלייה של מחירי הדירות בישראל ב-196% לעומת השכר הנומינלי שעלה בכ-40%. לכך מתווספות מגבלות תכנוניות, מחסור של עשרות אלפי פועלי בניין שיצר בור ללא תחתית מאז השבעה באוקטובר. זאת לצד תוחלת חיים הולכת ועולה, ילודה מואצת ואחוז המתגרשים הגבוה. הגישה לדיור הפכה עבור חלקים נרחבים מהאוכלוסייה, ובמיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות, לבלתי מושגת".
ההסכם של המדינה עם חברת עמידר - בעד או נגד?
לאחרונה, נחתם הסכם לניהול ותחזוקת הדיור הציבורי בין משרד השיכון והבינוי עם חברת "עמידר". מדובר בהסכם בהיקף של כ-6.2 מיליארד שקלים לתקופה של שבע שנים. לראשונה, ההסכם כולל מתן שירותי שכירות ארוכת טווח, לפיהם עמידר תשכורת דירות בשוק החופשי - ותשכיר אותן לזכאים לסיוע בדיור מהמדינה.
בנוסף, עמידר תפעל כזרוע הביצוע של הממשלה במגוון תחומים. היא תבצע השכרת דירות לזכאי הדיור הציבורי, תהיה אחראית על ניהול המלאי שלהן, על ביצוע שיפוצים ואחזקה, על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית וכן בתחום הדיור להשכרה לזכאים לכך מטעם המדינה. כמו כן, יהיה דגש על שיפור יכולות הפיקוד של המשרד הממשלתי על עמידר.
שאלנו את ברדה ברקת מה דעתה על הנושא. "זו החלטה שמעוררת שאלות עמוקות לגבי היעילות הכלכלית והיעדר חזון לטווח ארוך בנושא הדיור הציבורי. בעוד שהצורך לספק מענה מיידי למשבר הדיור הוא אמיתי, יש לבחון בקפידה את ההשפעות של גישה זו על המשק ועל עתיד הדיור הציבורי בישראל".
"הבעיה המרכזית בתוכנית היא התמקדות בפתרון רגעי ולא בטיפול בשורש הבעיה, במקום להשקיע בבניית דירות ציבוריות חדשות או ברכישת דירות לצורך שימורן כדיור ציבורי לטווח ארוך - המדינה בוחרת להוציא כספים על שכירות בשוק החופשי", הסבירה. "התלות בשוק החופשי מעמידה בסיכון את יציבות המענה לנזקקים. במצב שבו השוק נתון לתנודות ושינויים, יכולה הממשלה להימצא במצב שבו היא לא תוכל להמשיך ולממן את הדירות במחירים גבוהים, ובכך להשאיר את הנזקקים ללא פתרון דיור יציב".
כמו כן, הסבירה, כי השפעה נוספת ובלתי נמנעת של ההחלטה הזו היא העלאת מחירי השכירות בשוק החופשי. "באם היום מתמודדים השוכרים הפוטנציאליים עם היצע הולך וקטן בשל גידול האוכלוסייה ובשל פינוי דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית, שכירות מוסדית בסדר גודל הדרוש לחברת עמידר תעמיד את השוק בפני ביקושים אדירים שיביאו בהכרח לעליית מחירים", הסבירה.
"ההתמקדות בפתרונות זמניים, כמו זה המוצע כעת, מבלי לפתח תוכנית ברורה ויסודית להגדלת מלאי הדיור הציבורי, תוך התחשבות בצרכים השונים והמשתנים של האוכלוסייה - מונעת מהמדינה את היכולת להתמודד עם משבר הדיור בצורה אפקטיבית", סיכמה את הנושא.
"דרושה גם מדיניות ארוכת טווח הכוללת פיקוח ובקרה על תהליכי הבנייה"
"המפתח לפתרון משבר הדיור נמצא בחזון רחב ובהשקעות מחושבות המכוונות ליצירת מלאי דיור ציבורי גדול ויציב, שישרת את החברה הישראלית לאורך זמן", הסבירה על הדרך שבה היא מציעה לפעול לטובת החברה בישראל מול משבר הדיור. "הקמת מערכת דיור ציבורי יעילה דורשת מעבר להשקעות פיננסיות".
היא מדגישה, כי דרושה גם מדיניות ארוכת טווח הכוללת פיקוח ובקרה על תהליכי הבנייה וההתחדשות העירונית, למניעת פגיעה באיכות הסביבה או באוכלוסיות המקומיות. "כמו כן, חשוב לפתח מודלים חדשניים של דיור ציבורי, שמשלבים בתוכם גישות סביבתיות, קהילתיות וטכנולוגיות חדשניות, תוך כדי שמירה על ערכי השוויון והצדק החברתי", המשיכה.
"בנוסף, חשוב להתייחס לכך שפתרון בעיית הדיור לא יכול להתמקד רק בהקצאת דירות מסובסדות. יש לשלב זאת עם מדיניות הכוללת תמיכה סוציאלית והכנה לשוק העבודה, כדי לאפשר לדיירים להתקדם ולהגיע לעצמאות כלכלית בסופו של התהליך", ציינה את החוב החברתי שעל המדינה לסייע בו.
"המעבר למדיניות דיור ציבורי מתקדמת וחברתית יותר הוא אתגר הדורש שיתוף פעולה בין מגזרים שונים: הממשלה, רשויות מקומיות, המגזר הפרטי ועמותות. רק דרך שילוב כוחות ניתן יהיה להבטיח כי כל אזרחי ישראל, ללא קשר למצבם הכלכלי או החברתי, יוכלו לחיות בכבוד ובביטחון. אין ספק שהשקעה בדיור ציבורי אינה רק מחויבות מוסרית אלא גם השקעה כלכלית חכמה, המסייעת לקידום חברה יותר צודקת ומשגשגת", סיכמה.
מה עוד אפשר לעשות?
באשר לתקציב הנוכחי שעומד לרשות הממשלה לצורך פתרון משבר הדיור, שאלנו את עו"ד ברדה ברקת האם ישנם פתרונות נוספים שניתן ליישם. "יש להתמקד בפתרונות יצירתיים ואפקטיביים שיביאו ליצירת דיור ציבורי בר קיימא ולטווח הארוך", אמרה.
"כמה הצעות לדרכי פעולה: רכישת דירות ובניינים קיימים שישופצו וישמשו כדיור ציבורי. השקעה זו תיצור נכס לטווח הארוך שישמש את האוכלוסייה הזקוקה. וגם, השקעה בפרויקטים של בנייה חדשה - במיוחד באזורים עם צורך גבוה בדיור מסובסד", הציעה. "ניתן להשתמש במודלים של שותפויות פרטיות-ציבוריות למימון ובנייה של פרויקטים אלו. תמיכה וסיוע לקבוצות צרכים מיוחדים - פיתוח תוכניות דיור מיוחדות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, כמו קשישים, נכים וצעירים יוצאי מערכות הרווחה".
"המפתח לפתרון משבר הדיור הוא יישום של תוכנית אסטרטגית רחבת היקף, המתמקדת בהגדלת מלאי הדיור הציבורי תוך שימוש יעיל ואחראי בתקציב הממשלתי. פתרון זה דורש תכנון לטווח הארוך ומחשבה על ההשפעות החברתיות והכלכליות לעתיד. הרי פתרונות זמניים בענף ימשיכו להוות אפקט פרפר של כישלון ידוע מראש. אז אולי אפשר גם אחרת?", תהתה.
התרעות פיקוד העורף